השבוע הזה היה רגשי ומורכב מאוד עבורי.עניינים אישיים התערבבו עם אירועי ה 7.10 והאבל הלאומי. ביום ראשון השבוע, 6.10, מלאו 90 שנה להולדתו של אבי ז"ל.באותו יום בדיוק השתתפתי בהלווית אביה של חברה לעבודה,רופא מוכר, מוערך ואהוב בשיא הקריירה המקצועית שלו שנפטר באופן מפתיע בגיל 65.כל כך עצוב להיפרד ממישהו
אתמול עשינו בעבודה הרמת כוסית וירטואלית לקראת ראש השנה.בחדר בפ"ת היו קרוב למאה אנשים, ועל קו הטלפון-וידאו עוד מספר דומה.התחלנו מכמה מילים של גלעד שגיסו אבינתן אור חטוף בעזה.בזמן שגלעד סיפר על גיסו ובירך לקראת השנה החדשה מבטו של אבינתן ננעץ בנו מבעד לשקף המוצג.בחדר שעד לפני כמה דקות היה
מה המטרה שלכם? לאן אתם רוצים להגיע?על שתי השאלות הללו נכתבו אינספור ספרים ומאמרים. בחיפוש קצר תמצאו שלל פודקאסטים והרצאות מוקלטות בנושא. ניתן להגדיר יעדים אישיים, עסקיים, בריאותיים, משפחתיים, חברתיים, כלכליים ועוד ועוד.מטרה מוגדרת היטב ממקדת אותנו ומגדילה משמעותית את הסיכוי שנגשים אותה.השפעתה של הגדרת מטרות ויעדים על חיינו עצומה. אבל לא
לפני מספר שעות נחתנו מחופשה משפחתית מדהימה (בהרכב חלקי) בת כשבוע ביוון ההררית.עד הרגע האחרון לא הייתי בטוח אם נטוס.זה גם בגלל ביטול טיסה אפשרי שנתון להחלטת חברת התעופה,ומעבר לכך, לאור חוסר הוודאות, האפשרות להסלמה ולמצבים מתפתחים,אני בדרך כלל מעדיף להשאר קרוב לבית ולמשפחה. יש בי חגיגה כפולה עכשיו.גם על
למילים יש כוח.הן יכולות להרים ולהוריד, לקרב ולהרחיק, לחזק ולהחליש, להרבות טוב ולהרבות רע. את הפוסט הנוכחי אני בוחר להקדיש לכמה מילים שפגשתי השבוע ושהיתה להן השפעה מיטיבה עלי. **ברנה בראון כותבת על חמלה וגבולות בספרה "מושלמים כפי שאנחנו": "אחד המכשולים המשמעותיים ביותר (והבלתי מאוזכרים ביותר) הניצבים בפני תרגול של חמלה הוא
אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות".ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר.לעומת זאת זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת.בדומה למדד איכות של מערכות מידע, אפשר לחשוב על מדדים לאיכות החיים האנושית: א.
בחודשים שלפני השביעי לאוקטובר נהגתי לפתוח כל בוקר בכתיבת המשפטים הבאים: שלום.אני שמח להיות כאן-עכשיו.אני שמח להיות במקום-זמן-מצב הזה.אני שמח להיות בחוויה-התנסות הזו.אני שמח להיות באימון-תירגול הזה. ארבעת המשפטים הללו סייעו לי לשמר ולפתח מחשבות, אמונות ורגשות שרציתי לטפח בחיי. כל משפט מתחיל בצמד המילים "אני שמח" כיון שבשנים האחרונות שמחה היא
הספר "מלכוד 22" שנכתב על ידי גוזף הלר יצא לאור בארצות הברית בשנת 1961.הוא זכה להצלחה עולמית, תורגם לשפות רבות והיה לרב-מכר ברבות ממדינות המערב."מלכוד 22" נחשב לאחת היצירות הספרותיות הבולטות במאה העשרים, ואף עובד לקולנוע בשנת 1970. מספרים על ג'וזף הלר שבאחת המסיבות שהוא השתתף בה,ניגש אליו חברו הסופר
יש רעיון בספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" מאת סטיבן קובי,שקראתי לראשונה לפני למעלה שלושים שנה, שנגע בי מאוד ושמלווה אותי מאז:תארו לעצמכם, שאתם מתעוררים בוקר אחד ומגלים שכל חייכם טיפסתם על הסולם הלא נכון.אפשר למשל לטפס במעלה הקריירה בהצלחה רבה, כדי לגלות שלאורך השנים פגעתם בבריאותכם,או הזנחתם את
לפני כשבועיים ביקרתי חבר שישב שבעה על אביו. ביום שישי שעבר הגעתי לשבעה של חברה לעבודה שאמה נפטרה. אני עדיין זוכר את החוויה האישית שלי כשישבתי שבעה על אבי שנפטר לאחר התמודדות עם מחלה ממארת וקיבלתי את פניהם של מאות המבקרים שבאו לנחם אותי. רובם פתחו במשפט "שלא תדעו עוד צער",
תגובות אחרונות