בהשראת מיקי קשתן התחלתי להאזין השבוע לספר Healing Resistance: A Radically Different Response to Harm שנכתב ע"י קאזו האגה. הספר מציג את העקרונות המרכזיים של גישת אי-האלימות הקינגיאנית (Kingian Nonviolence) המבוססת על משנתו של ד"ר מרטין לותר קינג. בשני העשורים האחרונים אני לומד, מתרגל ומנחה תקשורת לא-אלימה (תקשורת מקרבת) במסגרות
בפסיכולוגיה הבודהיסטית נהוג להשתמש במונח "קשרים פנימיים". כשמישהו אומר לנו משהו שלא מוצא חן בעינינו ואיננו מבינים את הסיבה, אנחנו עלולים לכעוס או להיפגע. באותו רגע קשר פנימי מתחיל להיקשר בתוכנו. חוסר הבנה הוא הבסיס לכל קשר פנימי. פעמים רבות כשאנחנו חשים רגשות כמו כעס, פחד, תסכול או חרטה, קשה
הזמנה ראשונה: לפני מספר שבועות התראיינתי בפודקאסט הנפלא של רותם כהני, "שפת החיים – תקשורת שמקרבת בינינו". הפוקדאסט של רותם מתמקד בהיבטים שונים של תקשורת מקרבת וכל פרק מוקדש לנושא אחר. בשיחה שקיימנו החלטנו להתמקד בנושא של תקשורת מקרבת בארגונים. יש משהו מרתק בעיני בכל הנושא של תקשורת מקרבת בארגונים, השונה מהותית בכמה
בסרט של חיי אני מגלם את הדמות הראשית. לצידי ישנן דמויות משנה רבות. לחלקן תפקידים יותר משמעותיים, ולחלקן פחות. כל אחת מדמויות המשנה בסרט של חיי, היא הדמות הראשית בסרט של חייה, סרט שבו אני מגלם דמות משנה, משמעותית יותר או פחות עבורה. ***** מספר ציטוטים בנושא של דון מיגל רואיז (מחבר
על פי "קו פרשת המים" כשטיפת גשם נופלת על קצהו של הר, לא ברור האם היא תתגלגל לצדו האחד או לצדו השני. רגע המפגש בין הטיפה להר הוא רגע בעל חשיבות. המצב יכול להתפתח בכיוונים שונים ובצורות שונות. רגע של קונפליקט עם אדם אחר יכול להיות "קו פרשת מים" במערכת היחסים.
"איש אחד צעד בסופרמרקט אחרי אימא וילדה בת שלוש, שישבה בתוך עגלת הקניות. כשהם עברו ליד מדף העוגיות, הילדה ביקשה עוגיות והאימא אמרה: 'לא!'. הילדה התחילה למחות אבל האם שמרה על שלוות רוחה ורק אמרה בנחת: 'או קיי מוניקה, נשארה לנו רק עוד חצי שורת מדפים של עוגיות, תיכף נסיים כאן,
פעם קראו לזה ניהול זמן. יש כאלו שקוראים לזה כך גם היום. אני קורא לזה אחרת. עבורי זה ניהול תשומת לב, נוכחות, אנרגיה… השם המדויק פחות משנה. מה שיותר משנה זו המהות. אני מאמין שהמשאב הכי יקר וחשוב שלנו הוא תשומת הלב שלנו. הבחירה הכי חשובה שלנו היא מה אנו עושים עם תשומת הלב שלנו. בכל רגע
הגל והאוקיינוס גל קטן, עולה ויורד באוקיינוס, נהנה מכל רגע. הוא נהנה מהרוח ומהאוויר הרענן – עד שהוא מבחין בגלים לפניו, המתנפצים אל החוף. "אלוהים," אומר הגל."תראו מה עומד לקרות לי !" ואז מגיע גל נוסף. הוא רואה את הגל הראשון ושואל אותו: "למה אתה כל כך עצוב?" "אתה לא
ביום ראשון השבוע, ערב ראש השנה, פרסמתי את הפוסט היומי האחרון לשנת תשע"ח, פוסט שסגר רצף של שלוש שנות כתיבה יומית. התייחסתי בו למוטיבציה שהניעה אותי, לתהליך שעברתי ולהתלבטות שיש לי לגבי המשך הכתיבה היומית. התגובות וההתייחסויות השונות שקיבלתי ריגשו אותי וחיממו את ליבי. ביום שאחרי, למרות שלא הגעתי להחלטה האם להמשיך או
לפעמים משהו קורה. אירוע מתרחש. משהו או מישהו חודר לחיינו. משנה לנו תכניות. משפיע. ** הקונפליקט של יום ראשון נכנס בהפתעה. לא ראיתי אותו מגיע. מרגע שהוא נכנס הוא תפס את מרכז תשומת הלב. קונפליקט הוא איום. והזדמנות. קונפליקט יכול להתפתח בצורות שונות. על פי רוב בקונפליקט, יש לנו השפעה
תגובות אחרונות