תגית: סיפור

כך זה קורה:אנו נמצאים באינטראקציה עם אדם כלשהו.שומעים משפט מסוים שהוא אומר (לעתים זו מילה בודדת), או רואים משהו שהוא עושה (או לא עושה). ואז… הדבר הזה (המילה, המשפט או המעשה) שהוא אמר או עשה,מקפיץ אצלנו טריגר, שמייצר אצלנו רגש ומניע אותנו לפעולה.תוך עשירית שניה, בעקבות אותו משפט או מעשה,אנו יכולים למצוא עצמנו במקום שונה מאוד

תהיה בן אדם. תהיה הגון. אני אוהבת אותך. אני מאמינה בך. חשוב לעשות טוב בעולם. איך זה לגדול בבית שבו אלו המילים שאתה שומע מאימך? איך אתה מתפתח כאדם כשזה המסר והדוגמא האישית שאתה מקבל מהוריך? ** הבוקר התחלתי לקרוא את ספרו של מיכאל ביטון – "אפשר לנצח את הסוציו-אקונומי". מיכאל

יש משהו בחיינו שמשפיע עלינו כל הזמן, יותר מכל דבר אחר. למרות שהמשהו הזה נוכח בחיינו 24X7, לא תמיד אנחנו מודעים אליו. הקטע המעניין הוא שכשאנחנו לא מודעים אליו הוא משפיע עלינו יותר מאשר כשאנחנו מודעים אליו. "המשהו" הזה הוא סיפור. לא סתם סיפור – זהו הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.

מאתמול בצהריים, מייקי (גור הכלבים בן החצי שנה שלנו) צולע. הוא בקושי דורך על הרגל השמאלית-הקדמית וכשנוגעים לו באזור הירך הוא מיילל בכאב. לאחר בדיקות וצילומים, ההערכה היא שיש לו דלקת כלשהי ושהוא צריך לנוח מספר ימים ולהימנע ככל האפשר מפעילות גופנית. יש משהו מלחיץ בסיטואציה שמשהו כמו זה מופיע

ביום ג' הקרוב תיערכנה שוב בחירות בישראל. הנה התחזית שלי ליום שאחרי הבחירות: היום שאחרי הבחירות יהיה יום ד'. תוצאות הבחירות תהיינה אלו שאתם מקווים להן או אלו שאתם חוששים מהן. לכשתתבררנה תוצאות הבחירות חלק מהאנשים ירגישו שמחה, הקלה, התרגשות, אופטימיות או תקווה. אנשים אחרים ירגישו ייאוש, פחד, אכזבה, עצב, תסכול, כעס

"חשבתי שיעניין אותך" כתבה לי רקפת לפני שבוע בדיוק ושיתפה בסיפור הבא שפירסמה אילנה שריג בפייסבוק: "האנתרופולוגית מרגרט מיד נשאלה ע״י סטודנטים, מה לדעתה היה הסימן הראשון להיווצרות של חברה אנושית? הם ציפו שמרגרט תדבר על קרסי דייג, כלי חרס עתיקים או אולי אבני טחנה.  אבל היא אמרה שהסימן הראשון לאנושיות

"אחד המבחנים שמסייעים לנו להבחין בין מציאות לדמיון הוא מבחן הסבל. אם אתם רוצים לדעת האם דבר מה הוא ממשי, שאלו את עצמכם: 'האם הוא יכול לסבול ?' כשמקדשו של אל עולה באש האל לא סובל. כשהדולר מאבד מערכו, הוא לא סובל. כשבנק פושט רגל, הוא לא סובל. כשמדינה מפסידה במלחמה,

קייטי, החתולה שאימצנו לפני כשנה וחצי חזרה הביתה בערב שני האחרון מדממת וצולעת, אחר שוטטות בת מספר שעות בשכונה. מעבר לאוזן החתוכה ולפצעים ברגל ובזנב, היא חזרה עם שביל מתפתל, חשוף ונטול שיער על גבה. היה משהו מטלטל במראה הזה. המחשבה הראשונית היתה שמישהו התעלל בה. כולנו היינו נסערים. קייטי

עצימת עיניים בחור צעיר פוגש באקראי איש מבוגר ומזהה אותו כאחד ממוריו בנעוריו. הוא פונה לאיש ומזכיר לו שהוא היה תלמידו לפני שנים רבות. "ומה מעשיך היום, איש צעיר?" מתעניין המורה. "גם אני מורה היום." עונה הצעיר. "נפלא. ומה הניע אותך לבחור בהוראה?" חוקר המורה לשעבר. "אתה מורי, אתה היית

"אחד הספרים האהובים עלי הוא ספרו של ויקטור פרנקל, 'האדם מחפש משמעות'. פרנקל היה פסיכיאטר אוסטרי, ניצול מחנות הריכוז של הנאצים. רבים מהאסירים סביבו הושמדו. רבים איבדו תקווה, נתפסו לייאוש ונספו. הוא הצליח לעבור את דרך הייסורים בכך שהפעיל את הדבר שהוא בעיני פסגת החירות האנושית: היכולת לבחור כיצד להגיב