השבוע, תוך כדי פגישה עם חבר, נזכרתי במכתב שכתבתי לעצמי במהלך שירותי הצבאי,רגע לפני פעילות מבצעית מורכבת כלשהי.לאחר הפגישה שלחתי לאותו חבר פוסט שכתבתי לפני יותר משנתיים –שבו אני מזכיר את המכתב הזה במבט רפלקטיבי של שלושים שנה אחרי.תו"כ שחזרתי לקרוא את הפוסט שוב בעצמי,התגלגלתי לפוסט נוסף שכתבתי באותה תקופה בהפרש של
בתקופה האחרונה אני מרגיש סוג של עייפות-כבדות-מועקה מתמשכת, שבאה, הולכת ושוב חוזרת.תחושה שנמצאת שם כל הזמן, ברקע או בקדמת הבמה, שאינה נובעת מחוסר שינה או מעומס יתר של עבודה.היא יותר תוצר של מורכבות ואינטנסיביות שנמשכים כבר תקופה ארוכה מאוד.אני חווה את זה לא אחת בתוכי, וזה גם עולה כל הזמן
כבר חודשים שאני בתחושה שאני לא עושה מספיק.במוצ"ש האחרון החלטתי שמהשבוע אני מעלה הילוך.עמדתי בכיכר החטופים באירוע שהיה הכי עוצמתי עבורי מכל האירועים שהשתתפתי בהם עד כה.אני לא יודע לשים האצבע בצורה מדויקת על למה זה היה כזה חזק דווקא השבוע –אולי בגלל המספר הבלתי נתפס של 400 ימים,אולי בגלל
מומחי שיווק ממליצים להשתמש בכותרות שמעוררות סקרנות,הגורמות לאנשים להקליק על הקישור ומושכות אותם לקרוא את המשך הכתבה."חמשת החוקים להצלחה מטאורית" היא דוגמא לכותרת כזו,כי הצלחה זה משהו שכולם רוצים וכששומעים על "חמשת ה-חוקים" יש בזה משהו מגרה ומושך.גם אם אנחנו לא מאמינים שמישהו יגלה לנו סוד מדהים שישנה את חיינו,עדיין מסקרן
אחת החוויות המשמעותיות שנצרבו בי בבית הספר היסודי,היתה הרגע בכיתה ו' שבו גיליתי שאני לא מה"מקובלים" של השכבה. איציק וירון, שני החברים הכי טובים שלי דיברו לידי בהתרגשות על המסיבה המתוכננת ביום שישי הקרוב.מסיבה שלא הוזמנתי אליה ושעד כה לא ידעתי על קיומה.בשונה ממסיבות כיתתיות שכולם הוזמנו אליהן,זו היתה מסיבה
אם תבקרו באתר שלי תוכלו לקרוא שאני רץ מרתון. אבל אני לא. זאת אומרת, לא עכשיו. אמנם רצתי בעבר שני מרתונים, אך האחרון שבהם היה לפני מספר שנים. בתקופה הזו אינני מתאמן למרתון ולא מתכנן לרוץ אחד נוסף בעתיד. התיאור "רץ מרתון" מציין משהו היסטורי שפחות בא לידי ביטוי בהווה. באתר שלי
לדרך שבה אנו חושבים ומסתכלים על דברים יש השפעה גדולה עלינו. הגדרה פשוטה מזוית קצת אחרת יכולה להוביל לשינוי תפיסתי והתנהגותי. הנה דוגמא להגדרה של ג'ים רוהן למה נחשב "קל" (Easy) בעיניו. נחשפתי אליה לפני מספר שנים והיא נחקקה בי מאז. עפ"י ג'ים רוהן, משהו ש"קל" לעשותו הוא משהו שאנחנו יודעים מהו, ושאם נעשה אותו הוא
"דחייה היא הזמנה !" את המשפט הזה שמעתי לראשונה בראיון עם מייסדי חברת AirBnB שסיפרו על כישלון כואב במיוחד שהוביל ליצירת החברה המצליחה שהם עומדים בראשה היום. באנגלית זה אפילו חרוז – Rejecion is Invitation לכל יזם יש סיפורים כאלה. דחייה, כואבת ככל שתהיה, היא הזמנה להשתפר. ללמוד משהו על עצמנו
ישנם שני סוגי אנרגיה: אהבה ופחד. ביטחון, שלווה, שמחה, וודאות הם מופעים של אנרגיית אהבה. חשש, כעס, שנאה, ספק הם מופעים של אנרגיית פחד. ** ישנם שני סוגי רגשות: נעימים ולא-נעימים. רגשות נעימים הם סמנים לאנרגיית אהבה. רגשות לא נעימים הם סמנים לאנרגיית פחד. ** ישנם שני סוגי תנועות: בעד
"זה מדהים ששמחה היא החלטה. אתה בטוח ששמחה, כמו גם אהבה, הן רגשות שבאים לך מבחוץ, לא תלויים בך, אבל לאט-לאט אתה מבין עד כמה שמחה ואהבה הן פשוט החלטות. אז החלטנו להיות שמחים." ~ מתוך הספר "האידיוט המושלם" מאת אילן הייטנר. נתקלתי בציטוט הזה לפני מספר שבועות. מישהי שאני מעריך בחרה לשים
תגובות אחרונות