במספר שיחות עם מנהלים ועובדים שקיימתי השבוע,עלה שוב ושוב הרעיון שהמציאות שאנו רואים היא שיקוף של המחשבות והמעשים שלנו.בכדי לקחת את זה למקום קונקרטי ולא להישאר במימד רוחני-תיאורטי,הטענה שלי היא שהתופעות וההתנהגויות שאנו רואים בקבוצה שלנו או בקרב העובדים שלנו,בין אם אנחנו אוהבים אותן ובין אם לא,מהוות משוב ישיר עבורנו
השבוע הזה היה שבוע מיוחד. גם שבוע ראשון של שנת הלימודים וגם שבוע אחרון של השנה. שבוע של התחלה ושבוע של סיום. שלוש פעמים בשנה אני אוהב לעצור, לקחת את הזמן ולהתבונן אחורה: בראש השנה, בסוף השנה האזרחית וביום ההולדת שלי. בשטף היומיומי של החיים אנחנו יכולים לפספס. לפעמים צריך
"בכל זרע של פגישה חבוי פרי סיומה. לא בתום הפגישה היא תיוולד, הפרידה, כי אם בראשיתה. לידת השאיפה היא מות הנשיפה. מות הנשיפה היא לידת השאיפה. פגישה היא מגע ומגע הוא החיים וחיים הם תנועה ותנועה היא שינוי ושינוי הוא פרימה ופרידה. כי פרידה היא פגישה, ואי אפשר אחרת. ואף
" 29 בנובמבר היה יום מיוחד מאוד עבור עידן. אחרי שישה חודשים של עבודה מאומצת, הפרויקט שלו עומד לעלות לאויר. במהלך חצי השנה האחרונה הוא השקיע את כל מרצו בפרויקט הזה ועשה את זה מכל הלב. לעתים זה היה על חשבון זמן בית עם משפחתו. פעמים רבות זה היה מעבר
נפגשנו לפני כמה ימים. הוא ואני. הוא מנכ"ל חברה בינונית בגודלה, מובילה בתחום השירותים וההסעדה בישראל. הוא חזר לחברה לתפקיד המנכ"ל אחרי כמה שנים "בחוץ". בעבר ניהל שם את אחת החטיבות. החברה שהוא מנהל מעסיקה מאות רבות של אנשים, "עובדים פשוטים", רובם הגדול לא הכי משכילים ובעלי משכורות לא גבוהות.
תגובות אחרונות