אני זוכר בבהירות והתרגשות את היום ההוא באוקטובר 2007, היום שבו פגשתי לראשונה את הרייקי.באותו יום יצאתי לחופשה מיוחדת בת כחודשיים מהעבודה,וממש התחשק לי ללמוד משהו חדש, מעצים ומשמעותי.לא היה לי מושג מה.ואז קיבלתי המלצה חמה ממספר כיוונים שונים ללמוד רייקי.האמת, לא היה לי מושג מה זה, אבל משהו בי
שיתוף אישי:אני נקי מ-Ynet כבר שלושה שבועות שלמים.בעשרים ואחד הימים האחרונים לא נכנסתי לשם אפילו פעם אחת. עד לא מזמן, בכל יום הייתי נכנס לאתר הזה כמה פעמים ביום כדי להתעדכן.אני לא יודע כמה פעמים בדיוק, אולי עשרות ביום.לפעמים סתם כשהיה לי רגע פנוי, משעמם, או כשחיכיתי למשהו או למישהו.בכל
תרגול תשומת הלב הרביעי – על דיבור אוהב והקשבה עמוקה "מתוך מודעות לסבל הנגרם ע"י דיבור ללא תשומת-לב וחוסר היכולת להקשיב,אני מתחייב/ת לטפח דיבור אוהב והקשבה בחמלה, כדי להקל על סבל וכדי להביא לפיוס ושלוםבתוכי, באחרים ובקרב אומות וקבוצות אתניות ודתיות שונות.ביודעי שמילים יכולות להסב אושר או לגרום סבל,אני מתחייב/ת
אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות".ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר.לעומת זאת זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת.בדומה למדד איכות של מערכות מידע, אפשר לחשוב על מדדים לאיכות החיים האנושית: א.
הספר "מלכוד 22" שנכתב על ידי גוזף הלר יצא לאור בארצות הברית בשנת 1961.הוא זכה להצלחה עולמית, תורגם לשפות רבות והיה לרב-מכר ברבות ממדינות המערב."מלכוד 22" נחשב לאחת היצירות הספרותיות הבולטות במאה העשרים, ואף עובד לקולנוע בשנת 1970. מספרים על ג'וזף הלר שבאחת המסיבות שהוא השתתף בה,ניגש אליו חברו הסופר
"כשאנחנו ילדים, ויש לנו בעיה עם מישהו, אנחנו מתרגזים. מאיזושהי סיבה, הכעס מסלק את הבעיה; אנחנו מקבלים את התוצאה הרצויה לנו. זה קורה שוב – אנחנו מגיבים בכעס – וכעת אנחנו יודעים שאם נתרגז נסלק את הבעיה. ואז אנחנו מתאמנים ומתאמנים, ונעשים מומחים לכעס. באותו אופן, אנחנו נעשים מומחים בקנאה,
על פי "קו פרשת המים" כשטיפת גשם נופלת על קצהו של הר, לא ברור האם היא תתגלגל לצדו האחד או לצדו השני. רגע המפגש בין הטיפה להר הוא רגע בעל חשיבות. המצב יכול להתפתח בכיוונים שונים ובצורות שונות. רגע של קונפליקט עם אדם אחר יכול להיות "קו פרשת מים" במערכת היחסים.
במהדורות החדשות שלאחר פטירתו של נלסון מנדלה, צוטט מפיו משפט שנאמר בסמוך למותו: "עכשיו, אחרי כל השנים הללו, אני רוצה לנוח. הרווחתי את הזכות הזאת." מנדלה נפטר בשנת 2013, בגיל 95. יש משהו מעורר השראה במשפט הזה, הנאמר ע"י מנהיג אמיץ ובעל השפעה עצומה שעשה כל-כך הרבה במהלך חייו. **
לפני זמן מה, מישהו עשה משהו שלא אהבתי. הפעולות שלו היו טריגר חזק עבורי למספר מחשבות ורגשות: – האמנתי שהוא עשה את זה בכוונה, בצורה בוטה ומאחורי הגב שלי. – היתה בי שיפוטיות רבה כלפיו וכלפי המעשים שלו, האמנתי שהיה אסור לו לעשות את זה. – כעסתי על ההתנהלות שלו,
ביום שני בשעה 5:20 התעוררנו בהפתעה לקולה של אזעקה עולה ויורדת ורצנו לממ"ד. כדקה וחצי מאוחר יותר פגעה רקטה ששוגרה מעזה בבית במושב משמרת ופצעה 6 אנשים. ביום שלישי ורביעי, כחלק מצעדי התייעלות ושינויים עסקיים שהחברה עוברת, קיבלו עובדים מכתבי פיטורים "השולחים" אותם לחפש את תפקידם הבא. ביום חמישי היא
תגובות אחרונות