לפני כחודש לקחתי חלק בכנס עסקי לצד כמה מאות משתתפים נוספים.
במהלך הרישום לכנס התבקשתי למלא פרטים לגבי עיסוקי.
התלבטתי מה לכתוב ולבסוף השארתי את זה ריק.
כשהגעתי לכנס קיבלתי, כמו כולם, את תג השם שלי לענידה על הצוואר.
כשהסתכלתי סביבי ראיתי שאני בין הבודדים המסתובבים עם תג שם
שאינו מכיל גם את שם החברה או העיסוק שלהם.
לאחר שמספר אנשים שאלו אותי "מה אתה עושה?"
וקיבלו תשובה די מגומגמת, החלטתי לנסות משהו:
בצדו האחד של התג שלי (ממש מתחת לשמי)
כתבתי "ליווי מנהלים, הנהלות וארגונים"
ובצדו האחר כתבתי (באי נוחות מסוימת) "מקשיבן".
שניהם נכונים ושניהם מבטאים חלק מהותי ממה שאני עושה.
באופן טבעי התג מתנודד ומסתובב כך שבקטעים מסוימים
החלק החשוף היה "מקשיבן" ובקטעים אחרים "ליווי מנהלים, הנהלות וארגונים".
תוצאות הניסוי הפתיעו אותי.
אפס (!!!) אנשים נגשו אלי להתעניין בנושא "ליווי מנהלים, הנהלות וארגונים"
קרוב לעשרים אנשים נמשכו ל- "מקשיבן" ונגשו להבין מה זה אומר.
הניסוי חסך לי גמגום כמענה לשאלה "מה אתה עושה?"
וזרק אותי מיידית לגמגום לשאלה "מה זה מקשיבן?"
כמה ימים אחרי הכנס התחדדה לי איזושהי תשובה לשאלות מה זה "מקשיבן" ו"מה אתה עושה?".
1. אני נותן ערך לאנשים באמצעות הקשבה להם (דוגמא: יצירת בהירות ודיוק).
2. אני מלמד אנשים להקשיב לעצמם ולאחרים.
3. אני מסייע לארגונים ולהנהלות להוביל ולעבור תהליכים מורכבים בעזרת כלי הקשבה.
אם התשובה הזו לא מספיק ברורה עבורכם ואולי אפילו קצת הזויה,
אתם כנראה לא לבד 
.
*****
את הפוסט הנוכחי אני בוחר לסיים בקטע "רק להקשיב"
מתוך הספר הנפלא "חוכמה משולחן המטבח" מאת רחל נעמי רמן.
"אני חושבת שהדרך הבסיסית והחזקה ביותר לתקשר עם הזולת היא דרך הקשב.
פשוט להקשיב.
ייתכן שהדבר החשוב ביותר שאנו נותנים זה לזה הוא תשומת לב,
במיוחד אם היא ניתנת מן הלב.
כשאנשים מדברים, אין צורך לעשות דבר, אלא לקבל אותם.
רק לקלוט אותם.
להקשיב למה שהם אומרים. להיות אכפתי.
רוב הפעמים אכפתיות חשובה יותר מהבנה.
רובנו איננו מעריכים את עצמנו או את האהבה שלנו במידה מספקת, ואיננו יודעים זאת.
נדרש לי זמן רב להאמין בכוחה של אמירה פשוטה כמו 'אני כל כך מצטערת' כשמישהו סובל.
אם כוונתה בצידה.
למדתי אפילו להגיב על בכיו של מישהו בהקשבה בלבד.
בימים עברו הייתי מושיטה לו ממחטות נייר,
עד שהבנתי שהגשת הממחטה יכולה גם היא להיות דרך להפסיק אותו,
להוציא אותו מן החוויה של העצב והאבל.
עכשיו אני פשוט מקשיבה.
כשהם גומרים לבכות די צורכם,
הם מוצאים אותי שם, איתם.
לא היה קל לי ללמוד את הדבר הפשוט הזה.
הוא בוודאי היה בניגוד לכל מה שלמדתי מאז שהייתי צעירה מאוד.
חשבתי שאנשים מקשיבים רק מכיוון שהם ביישנים מכדי לדבר,
או אינם יודעים את התשובה.
שקט שבא מתוך אהבה יכול במקרים רבים לרפא ולחבר
בעוצמה גדולה מעוצמת המילים בעלות הכוונות הטובות ביותר."
*****
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
נ.ב. הכנס היה של מוטי סחראי. אם אתם בעלי עסקים ועדיין לא מכירים את מוטי – מומלץ בחום להכיר !
* לקבלת קורס תקשורת מקרבת חינמי ניתן להירשם בצד שמאל למעלה. פרטיות מובטחת.