כשאתה מגיע לאסיפת הורים אחרי יום עבודה אינטנסיבי אתה לא מצפה ליותר מדי.
בטח לא לשיעור מעורר השראה במנהיגות ובניהול.
היא מחנכת "רגילה" בשכבת ט' בחטיבת ביניים "רגילה" בכפר סבא.
יש לה כיתה "רגילה" ובה קרוב ל- 40 תלמידות ותלמידים.
היא מושפעת מהאילוצים והמגבלות "הרגילים" של מערכת החינוך "הרגילה".
השבוע הייתי באסיפת הורים "רגילה" שהיא ערכה לרגל פתיחת השנה.
כששמעתי על שלושה דברים שעשתה לאחרונה הבנתי עד כמה היא מיוחדת.
עד כמה אני שמח שהיא המחנכת של בתי.
1) היא קבעה וערכה בשבוע האחרון של החופש פגישות אישיות עם 20 מתלמידיה שהיו תחת מחנכת אחרת בשנתיים הקודמות. היה חשוב לה להכיר אישית את כולם כבר ביום הראשון ללימודים, ושכולם יכירו אותה.
2) בכל יום-יומיים היא בודקת במערכת המשוב את הסטטוס של כל תלמידה ותלמיד: איחורים, היעדרויות, הפרעות, חיזוקים חיוביים ועוד. היא פונה לכל אחד ואחת מהם בזמן אמת, בודקת, מתעניינת, נוזפת, מעודדת. חשוב לה שידעו שהיא יודעת.
3) היא הכניסה את מספרי הטלפון של כל הורי התלמידים כמספרים מזוהים לסלולרי שלה, כך שכשיתקשרו תוכל לדעת מי הם ולענות. היא הזמינה את כל ההורים להתקשר ללא הגבלת שעות והבטיחה שאם תוכל תענה ואם לא תחזור בהקדם.
למה היא עושה את זה…?
היא לא חייבת.
זה לא מצופה ממנה.
היא לא מקבלת שעות נוספות.
כשאתה מגיע לאסיפת הורים אחרי יום אינטנסיבי אתה לא מצפה ליותר מדי.
בטח לא לקבל שיעור מעורר השראה במנהיגות וניהול:
על הובלה.
על יוזמה.
על דאגה לתלמידים שלה.
על פרואקטיביות.
על השפעה.
על יחס אישי.
על מחוייבות.
על לעשות את הצעד הנוסף.
תודה נירית.
זכינו. באמת. בגדול !!!
כן ירבו !
חיים מלאים,
רוני ויינברגר