"המאבק מתרחש כשאתם תוהים למה הקמתם את החברה מלכתחילה.
המאבק מתרחש כשאנשים שואלים אתכם למה אינכם מתפטרים ואתם לא יודעים מה התשובה.
המאבק מתרחש כשהעובדים חושבים שאתם משקרים ואתם חושבים שאולי הם צודקים.
המאבק מתרחש כשלאוכל אין טעם.
המאבק מתרחש כשאתם לא מאמינים שאתם צריכים לעמוד בראש החברה שהקמתם.
המאבק מתרחש כשאתם יודעים שאתם בצרות צרורות ויודעים שאי אפשר להחליף אתכם.
המאבק מתרחש כשכולם חושבים שאתם מטומטמים, אבל אף אחד לא יפטר אתכם.
המאבק מתרחש כשספק עצמי הופך לשנאה עצמית.
המאבק מתרחש כשאתם מדברים עם מישהו ולא שומעים מילה ממה שהוא אומר מפני שאתם רק רואים את המאבק.
המאבק מתרחש כשאתם רוצים שהכאב ייפסק. המאבק הוא אומללות.
המאבק מתרחש כשאתם יוצאים לחופשה כדי לשפר את הרגשתכם ומרגישים רע יותר.
המאבק מתרחש כשאתם מוקפים באנשים ואתם לבד. המאבק חסר רחמים.
המאבק מתרחש בארץ של הבטחות מופרות ושל חלומות מנופצים.
המאבק הוא זיעה קרה.
המאבק הוא כשקרביכם בוערים עד כדי כך שאתם מרגישים שתיכף תירקו דם.
המאבק אינו כישלון, אבל הוא גורם לכישלון. במיוחד אם אתם חלשים. תמיד אם אתם חלשים.
רוב האנשים אינם חזקים דיים.
כל יזם גדול, מסטיב ג'ובס ועד מארק צוקרברג, עברו את המאבק ואכן נאבקו, אז אתם לא לבד.
אבל זה לא אומר שתשרדו.
אולי לא תשרדו.
לכן זה מאבק.
מהמאבק צומחת גדולה."
****
במילים הללו פותח בן הורוביץ את הפרק "על המאבק" בספרו "קשה אך אפשרי"
הקטע (והספר) מכוון בעיקר למנכ"לים, מנהלים ויזמים אך אני בטוח שהוא רלוונטי לרבים.
כמה מילים משלי וסיכום שבוע אישי:
אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי במיוחד.
פתיחה מדהימה של תכנית ספרינט 21,
קידום תהליכים מורכבים, יצירתיים וחשובים באינטל,
סדנת "עצירה" לצוות ההנהלה של עמותה מופלאה,
השתתפות בצוות חשיבה שלא ארגון המחפש פריצת דרך (ו"פריצת ערך"),
הרבה עשייה בפרויקטים קיימים,
מפגשים אישיים, ועוד ועוד ועוד.
רגע לפני הורדת הילוך וכניסה לשבת,
אני שם לב לכמה דברים שחיים בי מאוד כרגע:
1. שקט.
אנשים במאבק.
אישי. משפחתי. מקצועי.
אנשים משוועים לשקט.
שקט פנימי.
חיבור לשלווה יציבה ורוחשת,
בחיים אינטנסיביים, מרובי רעשים ולחצים.
2. עצירה.
לעצור.
להיות עם עצמנו.
לנשום. להקשיב.
באמצע היום, לפני הדבר הבא ואפילו תוך כדי ריצה.
ככל שעושים יותר ורצים יותר, חשוב לעצור יותר.
אפשר ללמוד, לתרגל ולגדל את זה.
צריך לבחור בזה.
3. קבוצה.
לא לבד.
לקבוצה יש כוח עצום.
להוריד או להרים. לרסק או להעיף קדימה.
קבוצה יכולה לרוץ ביחד שנים.
קבוצה יכולה להיווצר גם בתוך ארבע שעות משנים עשר זרים.
שני תהליכים חשובים בקבוצה: תמיכה וצמיחה לחברי הקבוצה.
4. מפגש אנושי.
למפגש בן כחצי שעה עם עובד כלשהו השבוע
ולאינטראקציה מסוימת בת כרבע שעה במשפחה
היתה עוצמה והשפעה אדירה עלי.
אולי גם עליהם.
לא פחות מהדברים "הגדולים" שקרו השבוע.
הדברים האמיתיים אינם נמדדים בגודל הקבוצה,
בדרגות הניהול או בכמות הלייקים.
עצירה ושקט יגבירו את הסיכוי לפגוש את זה.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
נ.ב. – הבלוג היומי ממשיך להתפרסם יום אחר יום.
השבוע עלו הפוסטים הבאים:
– שתי דרכים להעריך עובדים
– שיחת 5 השאלות
– צעד אחורה
– עניינים לא סגורים
– מחויבות. רצון. משאלה.
– איך לנצח במרוץ?
– מסר מבלבל
באתר הבלוג היומי תוכלו לקרוא גם פוסטים קודמים.
ניתן להירשם ולקבל את הפוסט היומי ישירות למייל. יום – יום. טרי – טרי.
מעוניינים בהרצאת "אנושיות ארגונית" או בסדנת "עצירה" להנהלה, למנהלים או לארגון שלכם? צרו קשר ונדבר.