שלום,
אתמול קיבלתי הודעה שמרשל רוזנברג, יוצר התקשורת המקרבת נפטר בשבת האחרונה.
(ההודעה שפורסמה ע"י המרכז העולמי לתקשורת מקרבת בתחתית הפוסט).
אני שם לב לשלוש תחושות מאוד נוכחות בתוכי כרגע:
1. עצב –
על פרידה מאדם.
על סיום של פרק.
2. הכרת תודה –
על הזכות שנפלה בחלקי לפגוש את מרשל באופן אישי, ללמוד אתו וממנו.
למרשל, על היצירה המופלאה שלו שתמשיך להתקיים גם לאחר לכתו.
לתקשורת המקרבת על כל מה שהכניסה ומכניסה לחיי כל יום
מאז אותו רגע כשפגשתי בה לראשונה.
3. געגוע –
בינואר 2007 היתה לי הזכות לבלות וללמוד במשך שבועיים שלמים ואינטנסיביים,
במסגרת תכנית ייחודית להובלת שינוי חברתי שהתקיימה בניו מקסיקו
בהובלת מרשל ובהשתתפות כארבעים נשים וגברים מכל רחבי העולם.
יש בי געגוע עמוק כרגע לכמה רגעים מיוחדים, עצובים, מצחיקים ומרגשים,
לחיבור, לנוכחות, ולאמפטיה שחוויתי אז בעוצמה משנת חיים.
יהי זכרו ברוך…
*****
אתמול בלילה, לאחר שקיבלתי את ההודעה,
חזרתי לקרוא קטעים מהספר "ימי שלישי עם מורי"
שתמיד מרגש ומחבר אותי.
הנה קטע מתוכו שנגע בי במיוחד:
"ביערות הגשם בדרום אמריקה ישנו שבט המכונה דסאנה,
שרואה את העולם ככמות קבועה של אנרגיה הזורמת בין כל היצורים.
כלומר, כל לידה חייבת לגרום למוות, וכל מוות מביא עמו לידה חדשה.
בדרך זו, האנרגיה של העולם נשארת שלמה.
כשהם צדים מזון, בני הדסאנה יודעים
שבעלי החיים שהם הורגים מותירים חלל בבאר הרוחנית.
אבל החלל הזה יתמלא, כך הם מאמינים,
בנשמות של ציידי הדסאנה כאשר ימותו.
אלמלא מתו אנשים, לא היו נולדים ציפורים או דגים.
אני אוהב את הרעיון הזה. גם מורי אוהב אותו.
ככל שהוא מתקרב לפרידה, כך הוא מרגיש יותר
שכולנו יצורים באותו היער.
מה שאנחנו לוקחים, עלינו להחזיר.
'זה פשוט הוגן', הוא אומר."
*****
בפברואר 2010, לפני חמש שנים בדיוק, נפטר אבי לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן.
היום, פברואר 2015, נפטר מרשל רוזנברג מאותה מחלה.
מספר שנים לאחר ש"נשאבתי" לתקשורת המקרבת ולאחר שפגשתי את מרשל,
גיליתי שתאריכי הלידה של אבי ושל מרשל זהים – 6.10.1934
גורל? מקריות ?
מה שזה לא יהיה זכיתי בגדול וקיבלתי בלי סוף משני האבות הללו…
*****
בהרבה עצב, שמחה, געגוע והכרת תודה,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
*****
להלן ההודעה מהמרכז עולמי לתקשורת המקרבת (CNVC):
From: Dominic Barter, CNVC board president
Dear all,
It is with great emotion that I write to tell you that Marshall Rosenberg passed from this life 3 days ago, on Saturday, February 7th.
It was recently discovered that he had late stage prostate cancer. He passed peacefully at home, with his wife Valentina – who shared the news with me a few minutes ago – and all his children by his side.
I know no way to describe the impact this man had on so many people – for his work and for his being, and for the extraordinary power the balance between these two unleashed. He was a beloved teacher to countless people on every continent, people whose hearts were touched and shone with the possibility his work made tangible.
To many of you reading he was also an inspired and inspiring colleague who changed the course of your lives and brought an inestimable sense of meaning and the potential for transformation to every area of your world. And who, at each moment, did this with utmost simplicity, humility and humanness.
In great mourning, and with the most profound reverence and soaring gratitude for the spirit he released in us, and whose light we carry forwards,
Dominic
President, CNVC Board
* להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת מסרים דומים ניתן להכניס את פרטיכם בצד שמאל למעלה. פרטיות מובטחת.