משחק מסוכן

לפני כמה שעות פרסמה ידידה שאני מאוד מעריך סטטוס בפייסבוק.
היא שיתפה באירוע מאתגר בבית הספר של בנה:
העניין הוא איזשהו משחק שנוהגים לשחק שם ושהיא ממש לא אוהבת.
הרבה מעבר ללא אוהבת –
היא מאמינה שהוא מסוכן ופוגעני.

היה נראה שהיא די נסערת כשהיא פרסמה אותו,
ושהנושא חשוב לה מאוד.
היא סיימה את הסטטוס בבקשה לתגובות
ותגובות אכן התחילו לזרום.
בקצב גבוה.

ברמה פשטנית אפשר לקטלג את התגובות שהופיעו לכמה סוגים עיקריים:

מספר אנשים שפטו אותה.
אמרו לה שהיא יוצאת מפרופורציות.
שתירגע.
שזה בסך הכול משחק
ושלא תנפח את זה ליותר ממה שזה.

אחרים התחברו מאוד.
אמרו שהם לגמרי מבינים
שזה איום ונורא.
שצריך לעצור את זה
ולא לתת לזה להתדרדר.

היו כאלה שסיפרו את הסיפור שלהם.
מה זה מזכיר להם.
איך הם חוו את המשחק הזה בתור ילדים.
מקרים דומים שהם מכירים מילדיהם.

היו כאלה ששאלו שאלות.
ביקשו עוד פרטים לגבי האירוע.
ניסו להשלים את התמונה,
לקבל עוד מידע.

ואז הגיעה תגובה אחת שונה.
אחרת.
תגובה שלפחות בניתוח שלי,
השפיעה על מהלך הדיון הווירטואלי.
נקודת תפנית.
תגובה קצרה בת שורה אחת בלבד.
אני לא זוכר את המשפט בדיוק אבל זה היה משהו בסגנון הבא:

"את מוכנה לשתף קצת יותר במה יש באירוע הזה עבורך?"

התגובה הזו מאוד שונה מהאחרות.
זו תגובה אמפטית שמנסה להבין את האדם שפרסם את הסטטוס.
מפנה אליו את תשומת הלב ואת הקשב.
בלי לשפוט.
בלי להביע דעה.
גם בלי לחקור.
מזמינה אותו להגיד יותר.

להזמנה הזו היתה השפעה משמעותית ומידית.
ידידתי ענתה במהירות בכמה שורות.
היא ענתה מהר גם לתגובות האחרות לפני כן,
אבל המענה הזה היה שונה.
היא חידדה את מה שמפריע לה.
שיתפה בחשש שלה שילדים יפגעו מהמשחק.
ברמות שונות: פיזית, חברתית, נפשית.
לדעתה הוא מעודד אלימות,
ויוצר תפישות מעוותות שיכולות להשתרש ולהתקבע.
היא גם סיפרה משהו אישי מהחוויה שלה כילדה בסיטואציה דומה.

בחוויה שלי, אחרי השיתוף הזה של ידידתי,
הדיון קיבל אנרגיה אחרת.
היה יותר ברור מה יש שם עבורה ולמה זה כ"כ חשוב.
ושהעניין הוא יותר מסתם דעה עקרונית על משחק כזה או אחר.

להזמנה בסגנון "את מוכנה לשתף קצת יותר במה יש באירוע הזה עבורך?" יש הרבה עוצמה.

זה יכול להיות גם במילים קצת אחרות, כמו למשל:
"אתה יכול להגיד על זה עוד כמה מילים?"
"נשמע שיש פה משהו חשוב עבורך, את מוכנה לפרט?"
"תוכל להסביר קצת יותר?"
"מה הכי מרגיז/מתסכל/משמח/מרגש אותך בסיפור הזה?"

מה שמשותף לכל ההזמנות הללו הוא שהן ממוקדות במספר.
בניסיון להבין אותו ואת נקודת מבטו.
בהפניית תשומת הלב אליו.
בהקשבה אליו.
גם למילים וגם לרגשות ולצרכים שלו.

אגב, אין שום דבר רע בתגובות האחרות.
הן פשוט שונות. לא תגובות אמפטיות.

לעתים הדבר שאנו הכי צריכים כשאנו שואלים שאלה או מבקשים תגובה הוא:
עצה.
דעה.
פרספקטיבה.
עידוד.
חיזוק.
סיפור.
רעיון.
פתרון.

ולפעמים אנו פשוט צריכים שמישהו יראה אותנו.
יקשיב לנו.
יהיה אתנו.
יבין אותנו.
לעומק.

אם חשוב לך לתת למישהו מענה מדויק לצרכים שלו
מומלץ לשאול את עצמך "מה האדם הזה צריך ממני עכשיו?"
וכמובן שאם אפשר כדאי גם לשאול אותו את אותה שאלה.
זו אמפתיה במהותה.

אני מקווה שהסיפור הזה הנו בעל ערך עבורך
ונותן מענה לצרכים חשובים שלך.

אשמח לקבל תגובות ושיתופים מכל סוג שהוא אם בא לך לשתף…

=======

ובנושא קצת אחר:
הזדמנות ללמוד, לתרגל ולחוות אמפטיה מזווית קצת אחרת.
קריאה שניה לסדנה ייחודית:
ביום שישי הבא 14/2 רונית אידלמן ואנוכי ננחה ביחד
סדנת תקשורת מקרבת, תנועה, מוזיקה ומגע.

רונית מנחת קבוצות ריו אביירטו (תנועה, מוזיקה, מגע) מנוסה,
(לשמחתי למדתי אצלה במשך שנה שלמה !),
מנחת סדנאות בסטודיו ובטבע ומטפלת במים.

זו תהיה סדנה חוויתית עם מעט דיבורים והרבה תרגולים.
אז אם בא לך לפרגן לעצמך,
לפנק את עצמך בחוויה,
להנות ממפגש מרגש ומקרב,
לגלוש לסוף השבוע עם אנרגיה, מלאות ורוגע
ולחוות ביטוי עצמי והקשבה ממקום אחר,
הצטרפו אלינו לסדנת תקשורת מקרבת, תנועה, מוזיקה ומגע.
מהירי החלטה שירשמו עוד היום ייהנו ממחיר מוזל מיוחד.
הסדנה תתקיים בכפר מונש שליד צומת רופין.

כל הפרטים + רישום בקישור הבא.

המשך שבוע מבורך,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

תגובות

תגובות