לפני כמה שבועות שלחתי מייל לרשימת התפוצה שלי עם הזמנה לסדנה.
המלצתי למעוניינים להירשם מהר מכיון שנותר מספר מקומות מצומצם שבד"כ מתמלא במהירות.
יומיים לאחר המייל קיבלתי תגובה מאחד הקוראים (אכנה אותו א.).
יש בינינו הכרות בת מספר שנים כולל השתתפות של א. בסדנה שלי בעבר.
אני משתף אתכם בתחלופת המיילים בינינו (הועתקו מילה במילה כפי שנכתבו עם שינוי קל של פרטים מזהים).
א.:
"רוצה לבוא, צריך לעבור ניתוח ב-17. אם אוכל , אגיע."
אני:
" הי א.,
ראשית, הרבה בריאות ובהצלחה בניתוח !
שנית, הסדנה כבר מלאה עם רשימת המתנה נכבדת.
אם אתה מעוניין להשתתף בסדנה כזו בעתיד אני ממליץ לך להירשם (כך תיכנס לרשימת ההמתנה) ואז לקראת הסדנה הבאה תקבל הודעה מוקדמת לפני כולם.
לילה טוב,
רוני"
א.:
"יופי, בהצלחה.
אני לא לוקח אישית אבל גרמת לי להרגיש – לא מיוחד.
לא יודע למה, אבל המייל שלך עשה לי לא טוב על הבוקר. מאחד כמוך שמתמחה בתקשורת מקרבת, ציפיתי להרגשה של קירוב גם כשהתשובה שלילית. חשתי שיש בתשובתך התנשאות. "אנחנו מלאים גם ככה, מי צריך אותך, בפעם הבאה חכה עם כולם בתור…"
אולי זו הרגשה אישית, ואני אמור לקחת את כל האחריות, אבל אולי גם אתה? מקום לבדיקה."
אני:
"הי א.,
תודה על המייל הזה.
אני מעריך את זה שכתבת ושיתפת. בטח ובטח כשזה עשה לך לא טוב.
ואני גם בודק פנימה לראות מה יש שם שאני רוצה/יכול לעשות אחרת.
הכוונה לא היתה להשוויץ ואני מאוד מאוד אשמח אם כן תגיע למפגשים עתידיים.
היה חשוב לי להבהיר שההגעה היא לאחר רישום ולאחר קבלת אישור הרשמה.
ציינתי את רשימת ההמתנה מכיוון שבימים אלו מספר אנשים לא יגיעו למרות שהם נרשמו מכיון שיש אחרים שנרשמו לפניהם והתפוסה התמלאה.
רציתי להימנע ממצב שבו תגיע מבלי להירשם ואז או שלא תוכל להיכנס או שתיכנס בעוד שאנשים אחרים שנרשמו לפניך לא יגיעו.
אני מקווה שעכשיו זה יותר בהיר.
שוב, תודה על המייל .. ובהצלחה בניתוח..
רוני"
א.:
"נו הארד פילינגס"
##########
אז מה יש לנו פה…?
– דברים שנאמרים מתפרשים בצורות שונות ע"י אנשים שונים.
– מישהו יכול להיפגע בעקבות משהו שאמרנו ואפילו לא נדע.
– כשאנו מסבירים את הצורך שלנו קל יותר לאחרים להבין אותנו כפי שהיינו רוצים.
– בלחץ היום-יום ועומס המשימות לא תמיד יש לנו את הזמן/חשק/רצון/תשומת לב להשקיע בתקשורת שלנו מול אנשים אחרים. ואז לפעמים אנו נדרשים להשקיע לאחר מכן יותר בכדי "לתקן" או "לנקות" משהו במרחב המשותף.
– השיפוטיות המחשבתית שלנו עוברת לצד השני. בהמלצת א. הלכתי לבדוק את עצמי. גיליתי שאת המייל הראשון שקיבלתי ממנו פרשתי בצורה הבאה: "תכין את השטיח האדום. אם יתחשק לי אולי אגיע. ואני לא מתכוון להירשם כמו כולם." כמובן שלא זה מה שהוא כתב אבל כך משהו בי חווה את זה. וכשהתשובה שלי יצאה ממקום כזה היא נשאה איתה אנרגיה מסוימת שעברה גם במייל. החיישנים של א. קלטו משהו אמיתי… אולי המילה "נכבדת" במייל התגובה ששלחתי ("רשימת המתנה נכבדת") היתה אחראית על נשיאת המטען השיפוטי שלי 
.
– כשאנו משתפים באיך אנו מרגישים ולא שומרים בבטן מבלי להאשים את הצד השני יש סיכוי לשפר את איכות התקשורת ולשמר את הקשר. המייל החוזר של א. היה שיתוף שכזה שאינו שיפוטי ועם הזמנה ללקיחת אחריות משותפת.
מה דעתכם ? איזו למידה הייתם מוסיפים למקרה הזה ?
חיים מלאים,
רוני ויינברגר.