כך זה קורה:
אנו נמצאים באינטראקציה עם אדם כלשהו.
שומעים משפט מסוים שהוא אומר (לעתים זו מילה בודדת),
או רואים משהו שהוא עושה (או לא עושה).
ואז… הדבר הזה (המילה, המשפט או המעשה) שהוא אמר או עשה,
מקפיץ אצלנו טריגר, שמייצר אצלנו רגש ומניע אותנו לפעולה.
תוך עשירית שניה, בעקבות אותו משפט או מעשה,
אנו יכולים למצוא עצמנו במקום שונה מאוד מזה שהיינו בו עד אותו רגע.
פעמים רבות שונה מאוד מהמקום שאנו רוצים להיות בו.
השינוי יכול להיות מחשבתי, רגשי, פעולתי או כולם ביחד.
לעתים קרובות נזהה את השינוי רק בדיעבד,
אולי אחרי שעשינו או אמרנו משהו שאנו מצטערים עליו.
למעשה, אנו "נחטפים" על ידי המצב ומגיבים מהאוטומט שלנו ולא מבחירה מודעת.
פעמים רבות זיהוי החטיפה יהיה אחרי זמן רב. שעות, ימים ואף יותר.
ואז, ייתכן מאוד, שנסחוב את "המצב החדש" שלנו לאינטראקציה הבאה עם האדם הבא.
האתגר במצבים הללו הוא לזהות את הטריגר (ואת השינוי) בזמן אמת,
להשהות את השיפוט,
לשים לב למה שקורה לנו,
ולבחור במודע את התגובה שלנו.
"לתפוס את הרגש" היא אחת הדרכים הכי יעילות שאני מכיר במצבים הללו.
הכוונה היא לתפוס את הנקודה שבה הרגש משתנה כי כנראה שם נמצא הטריגר.
בכדי לעשות את זה יש לעבור כמה שלבים:
1. לשים לב שהרגש שלנו משתנה,
2. לשים לב איך אנחנו מרגישים,
3. לבדוק מה עורר את השינוי הזה.
4. להגיב מתוך בחירה.
כלל הברזל שמתקיים רק ב 100% מהמקרים הוא
שהתגובה הרגשית שלנו היא תמיד תוצר של הסיפור שלנו
ואף פעם לא תוצר של מה שהאדם שאיתנו אמר או עשה.
היא תמיד נובעת ממה שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שנאמר
ואף פעם אינה נובעת ממה שבאמת נאמר.
מעבר לשליטה בתגובה,
החשיבות הגדולה של "לתפוס את הרגש" היא בבהירות שהוא יוצר.
כשאנו מסוגלים לסמן לעצמנו את המילה, המשפט או המעשה שעוררו בנו את הרגש,
חלק גדול מ"המטען" נפרק ומשפיע עלינו הרבה פחות.
כשאנחנו "תופסים את הרגש",
אנו מסוגלים גם "לתפוס את הסיפור" שמנהל אותנו.
*****
שלשום בערב, הייתי במצב רוח מרומם במיוחד לאחר יום משמעותי, מלא ומהנה.
לאחר ארוחת הערב התחברתי למחשב והתחלתי לעבור על מיילים.
הבחנתי במייל מסוים שציפיתי לו (ראיתי את הנושא ואת שם השולחת) ונכנסתי אליו.
בתוך עשירית שניה מצב הרוח שלי השתנה לגמרי וכל האנרגיה שחשתי לפני כן התהפכה לחלוטין.
הזדמנות טובה לנסות "לתפוס רגש" בזמן אמת:
1. בשלב ראשון אני שם לב לשינוי הרגשי שאני חווה.
מצב הרוח המרומם שהייתי בו השתנה לגמרי עם קריאת המייל.
2. בשלב השני אני מפנה את תשומת הלב לרגש המסוים.
אני מרגיש הפתעה, כעס ותסכול שלא היו שם לפני.
3. בשלב השלישי אני מנסה לזהות את הטריגר במדויק.
ברור שהדבר קשור במייל שקראתי, אבל מה בדיוק יש בו שהקפיץ לי את זה?
הנה החלקים במייל שהיוו את הטריגר עבורי:
"שלום רוני, כבר ביום ראשון סגרנו את כל התוכן.
אנו נצרף אותך לאירוע הנוסף שאנו מתכננים לעשות – נעדכן אותך על מועד חדש."
בבדיקה מהירה מצאתי בשתי השורות שני טריגרים שונים שהפעילו אותי:
א. "כבר ביום ראשון סגרנו" –
ס. (שולחת המייל) ביקשה שאשלח לה חומרים עד יום שני, וכך היה.
פתאום אני מגלה שהתוכן נסגר עוד לפני ששלחתי את החומרים שלי.
ב. "נצרף אותך", "נעדכן אותך".
גם מבטלים השתתפות שסוכמה בינינו
וגם מודיעים לי מה יעשו איתי בלי שבדקו אם זה מתאים לי.
תחושת כעס מתוך מחשבה שלוקחים אותי כמובן מאליו ושמשתמשים בי.
בשלב הזה אני עדיין חווה כעס ותסכול אם כי בעוצמה פחותה לאחר זיהוי הטריגר.
4. אני בוחר להגיב במייל שבו אביע את עצמי באסרטיביות אך לא בתוקפנות.
בין היתר אני כותב:
"כששאלתי אותך עד מתי תצטרכי ממני את החומר ענית שעד יום שני.
אם את אומרת שסגרתם הכול בראשון ושלא אשתתף זה מפתיע אותי.
חשוב לי שבעבודה המשותפת שלנו מילה ביננו תהיה מילה ושנכוון ל-win win אמיתי.
לפני שאתם יוצרים אתי קשר לגבי אירועים אחרים חשוב לי שנמצה את השיחה הזו."
שלחתי את המייל וזה השפיע מידית על "המצב" שלי.
הרגש התחיל להשתנות, העוצמה ירדה ותשומת הלב עברה לעניינים אחרים,
בידיעה שהעניין בתהליך ומבלי לסחוב את "השק" לאינטראקציות הבאות.
אגב, כשדיברתי עם ס. למחרת בבוקר,
הבנתי את נקודת מבטה ואת התפתחות העניינים. הסיפור שמשתמשים בי ולוקחים אותי כמובן מאליו היה רק סיפור.
בשיחה קצרה של דקות בודדות "ניקינו" את המרחב בינינו והמשכנו הלאה.
*****
היום-יום שלנו מלא בעשרות ומאות אירועים כאלו.
כשאנו מצליחים "לתפוס את הרגש" זה משפיע מיידית על איכות החיים שלנו,
על מערכות היחסים שלנו ואף על התוצאות שנשיג.
הנה ציטוט שאני אוהב במיוחד של דון מיגל רואיס מספרו "ארבע ההסכמות":
"הבעיה של רוב האנשים היא שהם מאבדים שליטה על רגשותיהם.
האדם אינו שולט ברגשות, כי אם הם אלה ששולטים בו.
כשאנו מאבדים שליטה אנו אומרים דברים שאיננו רוצים לומר,
ועושים דברים שאיננו רוצים לעשות.
זו הסיבה שחשוב כל כך לשמור על טוהר המילה ולהפוך ללוחמים רוחניים.
עלינו ללמוד לשלוט ברגשותינו כדי שיהיה לנו מספיק כוח אישי
לשנות את ההסכמים המושתתים על פחד,
להימלט מהגיהנום וליצור את גן העדן האישי שלנו."
*****
ב 26/11 אני מקיים סדנה ייעודית למאמנים, מטפלים, מנחים ויועצים.
"לתפוס את הרגש" היא דוגמא לכלי אחד מתוך מגוון כלים וטכניקות שיודגמו ויתורגלו בסדנא.
הסדנה תתמקד בפיתוח יכולות אמפטיות בעזרת עבודה עם קלפי רגשות וצרכים.
בעבודה עם מתאמן/מונחה/מטופל במצבים שונים כגון: חטיפה רגשית, תקיעות, הצפה, ניתוק, קבלת החלטות ועוד.
נכון לרגע זה 19 מתוך 24 המקומות בסדנה התמלאו.
הנחה על הרשמה מוקדמת תקפה עד ה- 16/11.
אם הסדנה רלוונטית עבורכם אני ממליץ לכם להירשם במהרה לפני שהסדנה תתמלא.
שימו לב לאחר הכנסת פרטיכם לעמוד שתועברו אליו ולמייל שתקבלו (במידה והסדנה תתמלא תקבלו הודעה על כך).
אם אתם מעוניינים בסדנה אך לא מסתדר לכם התאריך אתם מוזמנים לשלוח לי מייל עם כמה מילים.
כך אוכל להכניס אתכם לרשימת קדימות לסדנה עתידית כדי שתקבלו הודעה לפני כולם.
אני סקרן לשמוע מכם: מה מעורר בכם הפוסט הזה?
סופ"ש נעים ושבת שלום,
חיים מלאים, רוני