לפעמים זה מגיע כשאתה לא מוכן.
שונה ממה שדמיינת (או לא דמיינת) שיהיה.
עד לפני רגע זה לא היה קיים ופתאום זה כאן.
לשארית חייך.
המפגש עם אמיר.
ולא רק עם אמיר.
חילופי מילים בראשון בבוקר, כמעט קונפליקט,
שהתגלגלו לשיחת צהריים
ושממשיכים אתי מאז בצורות, בחוויות ובאופנים שונים.
נקודת אל-חזור.
ההופעה של שלום חנוך ולהקת תמוז. אריאל זילבר.
לשמוע אחרת משהו שחשבת שאתה מכיר.
שנדמה לך שכבר שמעת הרבה פעמים.
לגלות אותו פתאום בפעם הראשונה.
בחמש קם צייד.
לחוש את העוצמה. המפתיעה.
המטלטלת.
לגלות את המשחקים הפראלימפיים.
את הסיפורים על הגיבורים האמיתיים.
"לא נכים, סופרמנים וסופרוומניות", כמו שאוריאל דסקל כותב.
הם תמיד היו שם.
גם אוריאל כותב כבר שנים.
מפגש חדש, גילוי, ששואב אותך…
שיר שתופש אותך בשיטוט אקראי.
משפט אחד שנוגע ונכנס עמוק במיוחד.
פוסט שהועלה לפני כשנה.
נמצא שם כל הזמן במרחבי הרשת.
מסתובב…
השבוע נפגשנו…
הגעגוע.
למשהו. למישהו.
שפעם היה.
ועכשיו כבר לא.
שאולי יחזור.
ואולי כבר לא.
חמישה מפגשים.
כמו סיר חרס על כיריים.
חמישה "מרכיבים".
בישול ארוך. עמוק.
אינסופי.
Human-Being in Process
**
השבוע פורסמו במסגרת ה"בלוג היומי" הפוסטים הבאים:
– רגעים של חיים – לא צריך שאראלה תתקשר.
– אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים – זהירות. שיר מטלטל.
– לפעמים צריך פשוט לעשות את זה – ביטוי של פחד.
– 25 דברים שניתן להקשיב להם – רשימה חלקית.
– אדם אחר, חיים אחרים – הילד ששיחק עם הילד שלי אתמול בבריכה
– הבעיה עם לקוחות אידיאליים – חמש הנחות סמויות.
הבלוג היומי הנו אתגר לשנה שלמה שלקחתי על עצמי בראש השנה תשע"ו (לפני 367 ימים) ובמהלכו אני מפרסם מדי יום פוסט טרי בנושאי ניהול, מנהיגות, תקשורת, הקשבה, מערכות יחסים וחיים מלאים.
ניתן לקבל את הפוסט היומי ישירות למייל, טרי-טרי, לאחר הרשמה באתר.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר.