ראיתי את העייפות והכאב בעיניים שלה מייד כשנפגשנו.
כמה ימים לפני זה כששוחחנו בטלפון היא נשמעה אינטליגנטית, בעלת מודעות עצמית, רהוטה.
מישהי שרוצה לקחת אחריות ולעשות שינוי במימדי חייה השונים אבל לא בטוחה איך.
מחפשת את הדרך שלא מצאה עדיין.
היא לא שיתפה יותר מדי ואמרה שתפרט כשניפגש.
הבהרתי לה שאיני פסיכולוג ושאלתי בסקרנות למה היא פנתה דווקא אלי.
יכולתי לשמוע את החיוך בקולה:
"האמת, אין לי מושג. משהו באינטואיציה שלי.
מהמעט שראיתי (מיילים וסרטונים) אני מתרשמת שיש לך כלים מעשיים והייתי רוצה לנסות אותם."
היה נראה לי שאנחנו מבינים, שהציפיות מתואמות וקבענו להיפגש.
כמה ימים אחרי כן, ראיתי את העייפות והכאב בעיניים שלה מייד כשנפגשנו.
ביקשתי שתספר קצת על עצמה, על האתגרים שהיא חווה ועל הדברים שהיתה רוצה לשנות.
בחצי השעה שלאחר מכן היא פרשה בזה אחר זה כמה "עניינים רציניים" בזוגיות, בהורות, בעבודה.
כל נושא מאתגר ומורכב בפני עצמו והשילוב של כולם ביחד על אחת כמה וכמה.
לא פלא שהיא כזו מותשת.
נלחמת להחזיק את הראש מעל המים.
לנשום.
להישאר שפויה.
הדקות היחידות ביום שיש לה כמה דקות של שקט זה בלילה אחרי שכולם נרדמים.
בכל שאר היום היא דרוכה כמו במלחמה.
כל כך הרבה אתגרים. כל כך מורכב.
מה כבר אפשר לעשות במצב כזה…??
"מתי היתה הפעם האחרונה שנחת?" שאלתי אותה.
"שהרשית לעצמך להניח את השק הכבד שאת סוחבת?"
"אני לא זוכרת", ענתה בחיוך עצוב, "לא זוכרת מתי ולא זוכרת מה זה".
"תרצי לנוח עכשיו?" שאלתי אותה.
"האם תהיי מוכנה להניח רק לכמה דקות את המשקל הכבד ולנוח?"
השאלה הפתיעה אותה. "הלוואי…אם רק הייתי יודעת איך..."
הוצאתי את חפיסת קלפי הרגשות וביקשתי ממנה לבדוק איך היא מרגישה כרגע.
בלי לנסות לשנות את זה.
בלי לחשוב מה היא אמורה או לא אמורה להרגיש.
בלי לנסות לפתור את כל העניינים הפתוחים בחייה.
רק לשים לב לאיך היא מרגישה.
ולהיות עם זה קצת.
היא התחילה לעבור על הקלפים ולבחור מתוכם:
"חוסר אונים, עצב, תשישות, כעס, פחד, דאגה, אשמה, חוסר וודאות, תסכול, עייפות, ….."
משהו בה התחיל להשתנות.
הגוף שהיה דרוך מאוד קצת נרגע והתרכך,
הנשימה האטה והעמיקה.
בשלב הזה היא הניחה על השולחן כ-25 קלפים שבחרה. כולל "הפתעה, סקרנות, תקווה והכרת תודה"
"בואי נהיה עם זה קצת" הצעתי לה. "לא פלא שאת כ"כ עייפה. תראי מה קורה בתוכך וכמה את סוחבת…"
אחרי כדקה של שתיקה עלה חיוך קל על פניה.
"זה מוזר", אמרה, "וואוו…פתאום אני מרגישה רוגע ושקט שלא היה שם קודם…"
"לא מפתיע", אמרתי בחיוך .
"כך מרגישים כשמניחים את השק.
זו תופעת לוואי ידועה שמתרחשת כשעוצרים לנוח.
כשנותנים מקום לרגשות בלי לנסות לשנות או להקטין אותם.
מה מכל הרגשות הללו הכי נוכח כרגע…?" שאלתי.
"עצב, חוסר אונים ועייפות" היא אמרה.
"אני חושבת על הקונפליקט עם בתי הבוקר.
מצטערת על מה שאמרתי לה וחושבת מה יהיה כשניפגש הערב"
"האם את מוכנה לנסות להיכנס לנעליה ולנחש איך היא מרגישה?
רק לנחש. בלי לנסות לפתור, לשנות או להזיז."
"כן," היא אמרה. "אני רוצה."
יצאנו לסיבוב נוסף.
כשאנו מנסים להבין איך מישהו מרגיש,
מתחיל להיווצר חיבור.
גם אם הוא לא לידינו,
וגם אם איננו בטוחים שהניחוש נכון.
הכוונה היא החשובה.
בשונה מאוד מכוונה לשנות, לתקן, לשפוט, לחנך או להשפיע.
אחרי כמה דקות על השולחן היו פרוסים כ-20 רגשות.
האם נאנחה עמוקות, מבט עצוב בעיניים.
"וואוו…" היא אמרה.
"כן…" אמרתי. "השק שלה לא פחות כבד משלך…
גם היא צריכה מנוחה.
ולמרות שהיא לא אתנו כרגע, באופן פלאי כלשהו,
את עוזרת לה לנוח עכשיו"
"זה חזק מאוד הקטע הזה" היא אמרה. "משנה חיים.."
"כן…" השבתי. "והוא זמין עבורך בכל רגע שתבחרי להשתמש בו. עם עצמך ועם אחרים."
נשארנו לשבת עוד כמה דקות.
"אני רוצה לבקש ממך משהו לפני שניפרד", אמרתי. "אפשר?"
"בטח" היא ענתה בסקרנות. "מה?"
"רק שתהיי פתוחה לאפשרות שאולי הערב יקרה משהו שונה ביניכן. אולי.."
היא חייכה ונפרדנו.
כמה שעות לאחר מכן קיבלתי ממנה את ההודעה הבאה:
"עדכון קצר: היה לי הערב את אחד מהערבים השלווים והנעימים עם הילדים מזה חודשים ארוכים. חשה: הכרת תודה 🙂"
*****
חגיגה גדולה.
פשוט.
עמוק.
מעשי.
זמין.
לעצמנו.
עם אחרים.
חשוב לי להדגיש:
הקשבה לרגשות לא פותרת את כל הבעיות.
היא אינה תרופת פלא שמעלימה אתגרים מורכבים בשנייה.
הקשבה לרגשות מאפשרת לנשום. לנוח.
היא מייצרת קצת יותר רוגע ובהירות.
ואז, אולי, יש לנו יותר משאבים להתמודד עם מה שאנו צריכים.
מרטין בובר אמר שהמתנה הכי גדולה שאנו יכולים לתת למישהו היא הנוכחות שלנו.
מתנה גדולה שאנו יכולים לתת לאחרים היא פשוט להקשיב לרגשות שלהם.
מתנה גדולה שאנו יכולים לתת לעצמנו היא להקשיב לרגשות שלנו.
תארו לכם מה היה קורה אם היו מלמדים את זה כמקצוע חובה בכיתה א או בגן…
*****
2 הזמנות:
סדנת תקשורת מקרבת, מוזיקה ותנועה
ביום שישי ה- 4/4 רונית אידלמן ואני מקיימים סדנת תקשורת מקרבת ותנועה.
מעל 20 משתתפים נרשמו והולך להיות משהו משהו.
יש לנו הנחה מיוחדת לזוג משתתפים שירשמו עד ה 27/3 – 360 ₪ במקום 500 ₪.
פרטים נוספים וקישור לרישום כאן.
כנס קלפים ביצירה ישראלית
אלה גבאי ומירי יפרח מארגנות כנס קלפים מיוחד ב 8/4
3 סדנאות לבחירה מתוך 12, ארוחה מפנקת וערכת קלפים במתנה. מחיר הוגן ושווה.
גם אני אהיה שם ואנחה 2 סדנאות קלפים בנושא "רגשות וצרכים – הכוחות הנסתרים".
מהרו להירשם אם אתם מעוניינים – סדנה אחת שלי מלאה לגמרי והשנייה אוטוטו.
פרטים מלאים ורישום.
המשך שבוע מבורך,
מקווה לשמוע מכם או להתראות,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר