תקשורת מקרבת (ידועה גם כ"תקשורת לא-אלימה", Nonviolent Communication), היא גישה אשר פותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי ד"ר מרשאל ב. רוזנברג, לניהול תקשורת ויחסים בין אישיים ולפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים. הגישה מאפשרת יצירת שינוי במערכות יחסים והעמקת החיבור והאמון הבין-אישיים וניתנת ליישום במשפחה, בארגונים עסקיים, במוסדות מִמשל, חינוך וחברה וכן ביחסים בין-אישיים בכל המישורים.
בבסיס התקשורת המקרבת מונחת ההבנה שכל התנהגות אנושית נובעת מתוך צורך פנימי אשר מניע אותנו לפעולה. בניגוד לגישות דיכוטומיות לפיהן יש טוב ורע / בסדר ולא-בסדר / שכר ועונש, אשר עובדות על פתרון קונפליקטים ברמה ההתנהגותית, מדברת גישת התקשורת המקרבת על פתרון קונפליקטים תחילה על ידי זיהוי צרכים משותפים של שני הצדדים, ורק לאחר מכן מעבר לפתרונות. הרעיון הוא שבשלב זיהוי הצרכים אין מחלוקות, וכאשר נוצר חיבור אנושי היכולת לפתור את הקונפליקט ברמה ההתנהגותית גבוהה הרבה יותר. הגישה מושפעת מעקרונות האי-אלימות כפי שלומדו על ידי מהטמה גאנדי ומרטין לותר קינג, ומהגישות ההומניסטיות של קארל רוג'רס ומרטין בובר.
המודל היישומי של השיטה מתמקד בארבעה שלבים המסייעים הן להקשבה אמפטית והן לביטוי עצמי כן ובהיר. שימוש בתקשורת מקרבת מביא להנעת אנשים מתוך בחירה, אחריות ורצון (בא"ר) בשונה מתקשורת חוסמת המכילה ביקורת, שיפוטים, הכללות, האשמות וניתוחים והמנסה להניע אנשים מתוך פחד, אשמה או בושה (פא"ב).
ארבעת השלבים עפ"י תקשורת מקרבת
התבוננות
מה ראיתי/שמעתי? מה בדיוק קרה? העובדות מ"עין המצלמה"
להבדיל מפרשנויות, הערכות, ניתוחים וכו'
רגשות
איך אני/אתה מרגישים כרגע?
להבדיל ממחשבות, שיפוטים וכו'
צרכים
מה אני/אתה צריכים כרגע?
להבדיל מדרכי פעולה למילוא צורך ("אסטרטגיות")
בקשות
בקשה מעצמי או מאחרים – ברורה, ספציפית, חיובית וברת ביצוע
להבדיל מדרישה, הוראה, הנחייה, ציווי, משאלה
ביטוי עצמי כן ובהיר עפ"י ארבעת השלבים:
כששמעתי/ראיתי __________________
הרגשתי ________________
כי חשוב לי / אני צריך ____________________
האם אתה מוכן _____________________?
דוגמא: – "כשאני רואה שלא הכנת שיעורים שלוש פעמים בימים האחרונים (התבוננות) אני מוטרדת (רגש) כי חשוב לי שלא תצבור פערים (צורך). האם אתה מוכן לשתף אותי אם קרה משהוא בתקופה הזו שהפריע לך? (בקשה) "
הקשבה אמפטית עפ"י ארבעת השלבים:
כשאני שומע/רואה אותך אומרת/עושה __________________
אני מנחש שאת מרגישה ________________
כי חשוב לך / את צריכה ____________________
האם אני שומע נכון? האם את מוכנה _____________________?
דוגמא: – "כשאני שומע אותך אומרת שהילדים בקבוצה מעצבנים אותך(התבוננות) אני מנחש שאת מתוסכלת וכועסת (רגש) כי אולי את צריכה יותר התחשבות (צורך). האם אני קולט אותך נכון ? (בקשה)".