קלפי הרגשות והצרכים הם מעין אבני לגו פשוטות בהן ניתן להשתמש בהן בצורות רבות ושונות בעבודה עם עצמנו, עם אדם נוסף או בקבוצה. בעמוד זה מצורפים מגוון תרגילים, משחקים והפעלות מומלצים לשימוש באמצעות הקלפים. אני מקווה שהתרגילים יעוררו את דמיונכם, יגרו את היצירתיות שבכם ויהיו בעל ערך עבורכם בפעילותיכם השונות. יעניין אותי מאוד לשמוע חוויות ושיתופים שלכם בעקבות השימוש בקלפים אם מתחשק לכם לכתוב לי. לתרגילים אלו אין זכויות יוצרים ואתם מוזמנים לעשות בהם שימוש ככל שתרצו. חלקם הגדול הם פרי יצירה משותפת עם אנשים נוספים, המלצות שקיבלתי ועוד. בכוונתי להמשיך ולפתח את האוסף הזה, לשמור עליו "חי" ולהוסיף אליו בכל פעם פעילויות ותרגילים מומלצים נוספים. אשמח מאוד לקבל מכם רעיונות לשימושים נוספים בקלפים. שיתופים מתרגילים שפיתחתם ושאתם מוצאים כמרגשים, יעילים או מהנים במיוחד. אנא שתפו אותי בגילויים שלכם. (ניתן לשלוח לי משובים ותרגילים דרך עמוד צור קשר). ניתן לקנות ערכות קלפים נוספות כולל הנחות לקנייה מרוכזת של מספר ערכות. לבירור פרטים והזמנות אנא צרו קשר בטופס שבתחתית העמוד.
תודה על השותפות שלכם למסע הזה, מחכה לשמוע מכם, רוני
1. בדיקה פנימית – check in
פורשים את שתי החבילות (רגשות וצרכים) בנפרד.
מזמינים כל משתתף לבדוק עם עצמו איך הוא מרגיש ומה הוא צריך ולאחר מכן ללכת ולחפש את הקלף/ים שמתארים את זה בצורה המדויקת ביותר.
ניתן לעשות סבב קצר שבו כל אחד מתאר במשפט איך הוא מרגיש ומה הוא צריך. בסבב כזה מקפידים לתת לכל אחד את מקומו, לא לתת עצות, להשתדל להימנע מהערות או מהרחבות (למשל, יתכן שמישהי תגיד "אני עצובה וצריכה תמיכה" בלי לספק פרטים נוספים או להסביר למה)
את הפעילות הזו ניתן לבצע בקבוצה, ב 1:1 או אדם עם עצמו.
2. העמקת רגש או צורך
פורשים את אחת החפיסות כשהקלפים מכוסים ובוחרים מכל משתתף בתורו לבחור קלף אקראית. לאחר שנבחר קלף (רגש או צורך) מקיימים סבב שבו כל משתתף מתאר בתורו אירוע או מקרה שבו (אחד מהבאים):
- הוא חווה את אותו רגש
- הוא חווה מצב שבו הצורך הזה התמלא
- הוא חווה מצב שבו הצורך הזה לא התמלא
- …(ניתן להציע הזמנות נוספות)
התרגיל מסייע להבין שקשת הרגשות והצרכים מלווה אותנו ומשותפת לכולנו.
וריאציה: ניתן לבצע את התרגיל כאשר כל אחד חושף קלף (רגש או צורך) ורק הוא מתייחס אליו, וכך לבצע סבב מהיר של התייחסויות קצרות לרגשות וצרכים. מתאים לשלב חיבור, חימום ויצירת היכרות ואינטימיות בין משתתפים.
3. פוקר אמפטיה
הקדמה – בתקשורת מקרבת "אמפטיה = רגש + צורך":
אמפטיה לעצמי = בדיקה איך אני מרגיש ומה אני צריך,
אמפטיה לאחר = בדיקה/ניחוש איך הוא מרגיש ומה הוא צריך.
משחק זה מתבצע בקבוצות של 4-8 משתתפים ובמהלכו לכל אחד ניתנת ההזדמנות לקבל אמפטיה משאר חברי הקבוצה ולתת אמפטיה מספר פעמים לשאר חברי הקבוצה.
מספר הסבבים כמספר המשתתפים. בכל סבב מתבצעים השלבים הבאים:
- אחד המשתתפים ("המספר") מספר בקצרה סיפור שמאוד נוכח עבורו כרגע (לדוגמא: קונפליקט שהוא נמצא בו, לחץ מארוע וכו'). עליו לתת את ההקשר בדקה-שתיים גם אם לא כל הפרטים ברורים ומובנים (אין צורך בכך).
- לאחר שסיפר הוא עובר על קלפי הרגשות ובוחר מתוכם את 4-5 הרגשות שמתארים בצורה הכי מדויקת את מה שהוא מרגיש כרגע (אם הסיפור עדיין מתרחש) או איך הרגיש כשהסיפור התרחש.
- כל משתתף לאחר שהקשיב מנסה לנחש מהם 1-2 הצרכים המרכזיים שמתמלאים או לא מתמלאים עבור המספר. הבחירה נעשית מתוך חפיסת קלפי הצרכים שפרושה בפני כולם. ניתן להשתמש בקלפי ה "?" כג'וקרים.
- הניחוש מתבצע בצורה הבאה – המנחש מגיש את הקלף/ים ואומר: " אני מנחש שהיית צריך X". אם הוא רוצה או עפ"י בקשת המספר הוא יכול להוסיף משפט או שניים כדי להבהיר את דבריו.
- בעת הניחושים המספר לא מגיב. הוא בודק פנימית עבור כל אחד מהניחושים איפה ועד כמה זה פוגש אותו. בד"כ עבור כל ניחוש יתכן אחד מהמצבים הבאים: 1) תחושה שזה לא רלוונטי, 2) תחושה שיש בזה משהו, שזה רלוונטי אבל לא הכי מדויק, 3) תחושה שזה "בול"!
- לאחר שכולם ניחשו המספר משתף מה מכל הצרכים הכי רלוונטי עבורו והאם יש צרכים שלא היה מודע להם לפני כן ושכתוצאה מהניחושים הוא מוצא אותם מתאימים.
- כל סבב כזה אורך כ5-8 דקות. חשוב להישאר ברמת האמפטיה ולא לגלוש לסיפורים ארוכים, עצות וכולי.
- בגמר סבב משנים תפקידים ומישהו אחר הופך להיות המספר.
דגשים:
- מומלץ לבצע הדגמה ולהראות סבב מלא לפני חלוקה לקבוצות
- חשיבות התרגיל היא בהתכווננות – המשתתפים רוצים ומנסים להבין איך האדם מרגיש ומה הוא צריך. אין להם אג'נדה של לשפוט, להביע דעה, לעזור או לפתור. זו נוכחות אמפטית בהתגלמותה.
- פחות חשוב אם הניחוש מוצלח או לא. עצם ההתכווננות היא הדבר החשוב. לפעמים ניחוש "שגוי" יוצר למספר בהירות (הבנה של "מה לא") שהיא משמעותית. כמו במשחק חם-קר שבו "קר" משרת את המשתתף בדיוק כמו החם"
- בגמר התרגיל אפשר לבקש ממשתתפים לשתף באיך הרגיש להם לקבל אמפטיה גם אם לא פתרו להם את הבעיות.
וריאציות:
- הוספת זיהוי רגשות: אפשר שהמספר יעצור בסיום תיאור המקרה, והקבוצה תנחש רגשות בשלב ראשון. ולאחר שהמספר יבחר את הרגשות המדוייקים עבורו, ימשיך המשחק כרגיל לשלב זיהוי הצרכים.
- התמקדות ב"רגשות בתחפושת": בתקשורת מקרבת אנו מתייחסים לרגשות כגון כעס, אשמה והאשמה, בושה ודכאון כרגשות המצביעים על שיפוטים שלנו על עצמנו ועל אחרים (לדוגמא: אני כועס על עצמי שאיחרתי לקחת את הילדה מהגן, משום שזו אחריותי להגיע בזמן לגן). ניתן לשחק פוקר אמפתיה תוך התמקדות ברגשות אלו. לדוגמא: "משחק אשמה" – המספר אומר "כשאני מרגיש אשם, אני אומר לעצמי שאני צריך/אסור לי… והקבוצה מנסה לנחש מהם הצרכים הגורמים לרגשי האשם). ב"משחק כעס" המספר עשוי לאמר "כשאני מרגיש כעס אני אומר לעצמי שאתה צריך/אסור לך…" וכו'. המשחק עשוי לסייע בהבהרת הצרכים שמסווים מתחת לרגש הכעס ובחשיפת השיפוטים שיש לנו על עצמנו ועל אחרים.
4. "אמבטיית אמפתיה"
מיועד לסייע במתן אמפתיה עמוקה. הקבוצה/מליאה מקשיבה לסיפור של אחד המשתתפים. בדומה לפוקר אמפתיה הקבוצה מנחשת רגשות וצרכים/צרכים בלבד. מתוך החיבור של הדובר לצרכים שהיו רלבנטיים עבורו, הקבוצה מנסה לנחש צרכים נוספים, עמוקים יותר, שיתכן ומתבהרים מתוך תהליך האמפתיה.
ניתן למנף את הפעילות הזו במצבים טעונים בקבוצה.
5. תרגיל פתיחה או חזרה מהפסקה – ניחוש רגשות
מבקשים מהמשתתפים להתחבר לצורך שחי בהם כרגע, לקחת את קלף הצרכים הרלוונטי ולשבת. אם עולה השאלה, ניתן לאפשר לקיחה של יותר מקלף אחד.
מזמינים את מי שרוצה לשתף במצב/אירוע שמעורר בו את הצורך הזה.
הקבוצה מוזמנת לקחת קלפי רגשות להגיש לבעל הסיפור ולהתעניין ברגשותיו.
יש משהו מרגש לראות את האנשים קמים מהכסא , מחפשים את קלפי הרגשות ומגישים אותם, תוך התעניינות, לבעל הסיפור.
6. הקשבה אמפתית למסרים קשים
המספר בוחר מסר "קשה" (או יוצר אחד משל עצמו), וחולק אותו עם הקבוצה. הקבוצה מגיבה למשפט בניחוש אמפתי. באמצעות התרגיל ניתן להתאמן במתן אמפתיה למסרים קשים המופנים כלפינו או נאמרים בסביבתנו. מסרים לדוגמא:
"את אף פעם לא מקשיבה לי"
"את לא נותנת לי מספיק תשומת לב"
"אתה אף פעם לא מגיע הביתה בזמן"
"את רגישה מדי"
"אתה בכלל לא מכיר אותי"
"אתה חושב שכסף גדל על העצים"
"כמה פעמים צריך להגיד לך?"
7. אני עשוי להרגיש כך כש…
אחד המשתתפים מוציא קלף מבלי לראות מה כתוב בו. שאר חברי הקבוצה מציעים סיטואציות – אני עשוי להרגיש כך כש… ומתארים סיטואציה שבה הם עשויים להרגיש כך. המשתתף ששלף את הקלף מנסה לנחש באיזה רגש מדובר.
המשחק יכול לשמש לצורך חיבור בין המשתתפים, לשלב הומור וצחוק, ולהדגים כיצד אנו עשויים לחוות רגש מסוים בסיטואציות שונות לחלוטין.
באופן דומה ניתן לשחק עם קלפי הצרכים.
8. תרגיל הכרת תודה לאחר
כל משתתף בתורו משתף באירוע מסוים שבו מישהו בסביבתו אמר או עשה משהו שהוא אהב.
לאחר תיאור קצר (מספר משפטים) הוא בוחר מרשימת הרגשות את הרגש/ות המתאר/ים בצורה מדויקת איך הוא הרגיש כשהוא שמע/ראה מה שנאמר/נעשה.
לאחר בחירת הרגש הוא בוחר את הצורך/ים שהתמלאו.
לדוגמא:
"כשהנהג שמולי סימן לי להשתלב בזרם התנועה (תיאור)
הרגשתי הקלה והכרת תודה (רגשות)
וזה ענה לי על צורך בהתחשבות ובביטחון (צרכים)."
בתצורה מעט שונה ניתן לאפשר לחברי הקבוצה לנחש את הרגשות והצרכים.
9. תרגיל הכרת תודה לעצמי
כל משתתף בתורו משתף באירוע מסוים שבו הוא אמר או עשה משהו שהוא גאה/שמח/שבע רצון ממנו.
לאחר תיאור קצר (מספר משפטים) הוא בוחר מרשימת הרגשות את הרגש/ות המתאר/ים בצורה מדויקת איך הוא הרגיש כשהוא אמר/עשה את מה שנאמר/נעשה.
לאחר בחירת הרגש הוא בוחר את הצורך/ים שהתמלאו עבורו או עבור האדם שהיה איתו באינטראקציה.
לדוגמא:
"כשהארכתי את הפגישה עם יוסי בחצי שעה מעבר לזמן המתוכנן (תיאור)
הרגשתי סיפוק וגאווה (רגשות)
וזה ענה לי על צורך בהתחשבות ובגמישות (צרכים שלי).
אני חושב שזה ענה ליוסי על צורך בתמיכה ובאיכפתיות (צרכים של יוסי)"
בתצורה מעט שונה ניתן להכיר תודה על דברים שעשיתי עבור עצמי.
לדוגמא:
אני גאה (רגש) שנרשמתי לקורס השנתי בתקשורת מקרבת היום למרות העומס שאני נמצא בו (תיאור) וזה ממלא עבורי צרכים של התפתחות אישית ופרגון עצמי (צרכים).
10. תרגיל בלקיחת החלטות
מזמינים משתתף שמתלבט לגבי החלטה מסוימת שחשוב לו לקחת.
מבקשים ממנו לתאר בקצרה את הרקע ולציין 2-3 אפשרויות שביניהן הוא מתלבט כרגע.
עבור כל אפשרות מבקשים ממנו לבדוק:
- אלו רגשות עולים בו כשהוא חושב על האפשרות הזו?
- אלו צרכים יתמלאו לדעתו אם הוא יבחר באפשרות הזו ?
- אלו צרכים יפגעו לדעתו אם הוא יבחר באפשרות הזו ?
עוברים כך על כל האפשרויות בניסיון להקשיב ולחדד צרכים ורגשות.
בסוף התהליך ניתן לבדוק איתו איך הוא מרגיש כרגע, אם משהו יתחדד, האם עולה אפשרות שהוא לא חשב עליה וכו'.
המטרה אינה להגיע להחלטה אלא לבוא במגע עם הצרכים החשובים עבורו שרלוונטיים למצב.
11. הכנה לדיון טעון בקבוצה
"דיונים טעונים" מאופיינים פעמים רבות בחוסר ההסכמה בין הצדדים לגבי הנושא / דרך הפעולה ובעוררות רגשית גבוהה.
בהכנה לדיון כזה מומלץ לפתוח בבדיקה של איך כל אחד מהמשתתפים מרגיש.
בנוסף, אפשר לבקש מכל משתתף שיציין שניים-שלושה צרכים מרכזיים שחשובים לו בדיון הזה ולתעד אותם על הלוח (לדוגמא: הוגנות, יעילות, אחריות, משמעת, אמון, הקשבה וכו').
תוך כדי הדיון, במידה והוא הופך להיות "סוער" ניתן לחזור מדי פעם לרשימת הצרכים ולבקש מהקבוצה לבדוק האם אנו ממלאים את הצרכים שהגדרנו כחשובים עבורנו.
12. סיכום וסגירה בקבוצה
דרך מומלצת לסגירת סדנה או דיון היא לבקש אנשים התייחסות לנקודות הבאות או לחלק מהן:
- איך אני מרגיש/ה כרגע ?
- אלו צרכים התמלאו עבורי ?
- אלו צרכים לא התמלאו עבורי?
- רעיונות /הצעות שיאפשרו למלא צרכים נוספים.
13. סיכום וסגירה עצמית
דרך מומלצת לסגירת סדנה או דיון עם עצמך (בין אם כמנחה או כמשתתף) היא לחשוב על תשובות (מומלץ לתעד) לשאלות הבאות:
- איך אני מרגיש/ה כרגע לאחר הסדנה?
- אלו צרכים התמלאו עבורי ?
- אלו צרכים לא התמלאו עבורי?
- רעיונות /הצעות/מחשבות שיאפשרו למלא צרכים נוספים.
סביר להניח שיעלו רגשות נעימים (כגון: גאה, שמח, נרגש, מכיר תודה) וגם כאלו שאינם נעימים (כגון: מתוסכל, מאוכזב, עצוב, מיואש). בירור הצרכים המונחים בבסיס הרגשות הללו מסייע בעיבוד התהליך בצורה "בריאה" המאפשרת למידה והתפתחות.