בספר משנה תורה מתאר הרמב"ם שמונה רמות של צדקה או נתינה לזולת.
המלים הבאות הינן פירוש מופשט של סב המסביר לנכדתו בת החמש את מהות הקטע.
הן הועתקו מספרה הנפלא והמרגש של ד"ר רחל נעמי רמן – "ברכות סבי" (עמוד 81)
"ברמה השמינית והבסיסית ביותר של הנתינה, אדם קונה בצרות עין מעיל לאיש רועד מקור שביקש את עזרתו. הוא נותן לו את המעיל בנוכחות אנשים ומצפה לתודתו.
ברמה השביעית, האדם עושה אותו הדבר מבלי לחכות לתודות.
ברמה השישית, האדם עושה זאת ברוחב לב מבלי לחכות לבקשת העזרה.
ברמה החמישית, האדם קונה ברוחב לב אבל נותן לעני את המעיל בסתר.
ברמה הרביעית, האדם נותן ברוחב לב ובסתר את מעילו שלו, ולא מעיל שקנה.
ברמה השלישית, האדם נותן ברוחב לב את מעילו שלו, מבלי שהמקבל יודע מי הנותן. אולם האדם עצמו יודע מי חב לו תודה.
ברמה השניה, הוא נותן את מעילו שלו בסתר. הוא אינו יודע למי, אבל המקבל יודע למי הוא חב תודה.
לבסוף, ברמה הראשונה והטהורה ביותר של נתינה לאחרים, האדם נותן ברוחב לב ובחשאי את מעילו שלו, והמקבל אינו יודע מי הנותן.
אז הופכת הנתינה לביטוי טבעי של הטוב שבנו, ואנו נותנים באותה הפשטות שבה פרחים מדיפים את ניחוחם."
הילדה חושבת מעט ואומרת: "סבא, אני אעשה רק את הדבר הנכון"
הסבא צוחק ואומר: "נשומהלה, יש כאן דבר מיוחד במינו.
נניח שכולנו נותנים לאחרים כמו האדם הראשון, מציעים בצרות עין ובנוכחות אחרים מעיל שקנינו למישהו שזקוק לכך וביקש את עזרתנו.
אם כולנו נעשה כך, האם יהיה יותר או פחות סבל בעולם? "
הילדה חושבת, מבולבלת מעט מהשאלה ועונה: "יהיה פחות סבל"
"נכון", עונה הסב וכולו זורח, "בדברים מסוימים יש כ"כ הרבה טוב, שראוי לעשותם בכל הדרכים האפשריות".
אני אוהב את הקטע הזה. הוא מעורר בי השראה וגורם לי לחשוב איפה אני בסולם הרמות הזה ומאיפה הנתינה שלי מגיעה.
בשמונה רמות הנתינה של הרמב"ם ברור מי הצד שנותן ומי הצד שמקבל. יש משהו חזק וממלא בלהיות בצד הנותן, בלהרגיש שעזרת למישהו, שהעשרת חיים.
מרשל רוזנברג יצר את גישת "התקשורת המקרבת" שמהותה להוביל לזרימה של קבלה ונתינה מהלב. בשונה מתיאור הרמות של הרמב"ם, ישנם מצבים שבהם הגבולות בין נתינה וקבלה מיטשטשים. כשילד מאכיל ברווז, עפ"י מרשל, לא ברור מי הצד שנותן יותר ומי הצד שמקבל יותר. הגבולות בין נתינה לקבלה לא קיימים ושניהם חווים אושר והנאה.
בשנים האחרונות מצאתי שלי באופן אישי יותר קשה לקבל מאשר לתת. ושאולי בעצם אחת הנתינות הכי נדיבות שאני יכול לתת למישהו אחר היא האפשרות לסייע לי כשאני צריך ולעשות משהו משמעותי מאוד עבורי.
*****
את המסר הנוכחי חשוב לי להקדיש לאמי היקרה שחוגגת היום (יום כתיבת המסר) את יום הולדתה.
ולהגיד תודה….
על שנים של אהבה, אכפתיות, דאגה, תמיכה ונתינה ענקית בנדיבות גדולה ובכ"כ הרבה דרכים, צורות ומימדים.
*****
נקודות למחשבה
תנו לעצמכם כמה רגעים שקטים ובדקו:
– ממי קיבלת משהו היום? מה?
– למי נתת משהו היום? מה?
– האם יש משהו משמעותי שקיבלת ממישהו בתקופה האחרונה ושעדיין מלווה אותך?
*****
אני מקווה שהמסר הזה הנו בעל ערך עבורך ואשמח לשמוע מה הוא מעורר בך.
אפשר גם להזמין חברים נוספים להצטרף לסדרת 20 המסרים.
להתראות במסר הבא,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר