דמיינו שאתם נכנסים לחדר חשוך ובו שתי דלתות פתוחות (כניסה ויציאה).
אפשרות אחת היא להיכנס, לחצות אותו במהירות,
לוודא שלא נתקלים בשום דבר ולצאת בדרך המהירה והקצרה.
אפשרות אחרת היא להיכנס, לתת לעיניים להתרגל לחושך,
להסתכל מסביב, לקחת את הזמן, לבדוק מה יש, ואז לצאת.
לפני כעשרים וארבע שעות סיימתי סדנת קלפי רגשות וצרכים נוספת,
בהשתתפות 24 משתתפות ומשתתפים מרחבי הארץ.
אפשרות אחת היא לעבור מהר הלאה למשימות / סדנאות / מטלות הבאות שמחכות לי.
תמיד יש ויהיו כאלו.
אפשרות אחרת היא להאט, להוריד הילוך, לתת לעיניים "להתרגל" ולהתחיל לראות.
כשלוקחים את הזמן, עוצרים ומתבוננים,
מתחילים לראות דברים שלא ראינו קודם.
דברים שהיינו מפספסים אם היינו יוצאים מיד מהחדר החשוך.
האמריקאים חוגגים היום את יום "הכרת התודה" – Thanks-Giving.
גם אני.
בתרבויות מסוימות אומרים שנדרש כפר שלם כדי לגדל ילד או לייצר לחם.
ייתכן שנדרשת עיר שלמה כדי להרים סדנה.
1. לפרגן לאחרים ולהכיר להם תודה.
לא לעבור מהר מדי הלאה.
אורך חיי המדף של הכרת תודה קצר מאוד.
לראות את הערך שקיבלתי מהם.
להכיר בתרומה שלהם.
לראות שהם שם עבורי ואתי.
2. להיות פתוח לקבל תודה מאחרים.
לשמוע את הכרת התודה של אחרים אלי.
לנשום את זה פנימה.
לחגוג את זה.
"לחלוב" את זה.
לא מובן מאליו.
אפשר, מותר ומומלץ להישאר "פה" קצת לפני שרצים הלאה.
3. לפרגן לעצמי.
על הדרך. על התהליך. על התוצאה.
להכיר תודה לעצמי על מה שהיה מוצלח בעיני ובעיני אחרים.
להכיר תודה לעצמי על המוכנות ללמוד ממה שהיה פחות מוצלח.
להוקיר את עצמי על מי שאני.
לחגוג את עצמי.
כשאני עושה את זה אני אולי עוזר לאחרים לחגוג את עצמם.
*****
אז לקחתי את הזמן לעצור כדי להכיר תודה.
הנה רשימה חלקית של מה שעלה:
תודה למנהלת מרכז "גלר" שאפשרה לי לערוך סדנה במקום קרוב, נעים, נקי ומכובד.
תודה לאב הבית שהכין את החדר לפני שהגעתי, שהיה זמין תוך כדי ונתן מענה אדיב ומהיר לכל מה שביקשתי.
תודה למשתתפת שהגיעה מוקדם ועזרה לי להתארגן עם פינת השתייה והכיבוד.
תודה לאנשים השונים שהמליצו על הסדנה ושבזכותם הגיעו חלק מהמשתתפים.
תודה לכל משתתפות ומשתתפי הסדנה שבחרו להגיע למרות המרחק, מזג האויר הסוער, המכונית שלא הניעה, "העניינים" שבבית ועוד.
שנתנו עדיפות לסדנה על פני דברים אחרים, שהשקיעו זמן וכסף.
שהגיעו פתוחים ללמידה, לשיתוף ולנתינה.
שהיו נוכחים באמת ובצורה מלאה.
תודה לבית הדפוס שהדפיס את הקלפים ושסיפק לי אותם באיכות ובזמן שרציתי.
תודה לבני רועי שאיחל לי בהצלחה והבטיח שגם אם אנשים לא יאהבו את הסדנה הוא מאוד בעדי ובעד הקלפים.
תודה על שיתופים ומשובים המרגשים שאני מקבל באימיילים ובמילים ממשתתפים שבוחרים להעניק לי אותם.
תודה למשתתפים מסדנאות קודמות שחזרו לסדנה נוספת והביאו אתם חברים חדשים.
תודה על אותם משתתפים מנוסים ומקצועיים (לא פחות ממני) שהשתתפו בסדנה כ"תלמידים" אתמול ונתנו לי את מרחב המנחה.
תודה למורים שלי לאורך השנים, רבים ושונים, רשמיים ולא רשמיים,
שהרבה בזכותם גדלתי והתפתחתי למי שאני ושתרמו ל"הגעה" שלי לסדנה אתמול.
תודה למזג האוויר שאפשר הגעה ושיכל להיות הרבה יותר סוער.
תודה על הזכות לעשות את מה שאני כל כך אוהב וגם להרוויח מזה יפה.
תודה על הקול שחזר בזמן אחרי כמה ימי העלמות ואפשר לי להעביר את הסדנה כמתוכנן.
תודה לכל אלו שתרמו לקיום הסדנה או לרישום משתתפים לסדנה ושאיני מודע לתרומתם
תודה לעצמי על האומץ והמוכנות להיות נוכח ו"להופיע".
תודה לעצמי על ההתמדה, הפתיחות והאותנטיות.
אני מוקיר את עצמי על הלמידה וההתפתחות .
אני מוקיר את עצמי על ערך גבוה ומשמעותי שאחרים חווים ומקבלים בסדנה.
אני מפרגן לעצמי על מרחב שיצרתי שקורים בו חיבורים ודברים טובים נוספים גם ללא המעורבות הישירה שלי.
אני גאה בעצמי על הנדיבות, הפרגונים וההמלצות שנתתי למנחים אחרים במהלך הסדנה.
תודה שיצרתי לעצמי חצי יום חופש ב"בוקר שאחרי", שאפשר לי לקחת את הזמן לטובת התהליך החשוב הזה.
*****
בסך הכול אירוע "קטן".
סדנה חד פעמית.
שלוש וחצי שעות.
פסיק באמצע החיים.
אינסוף דברים קורים לפניה ויקרו אחריה.
אירוע "ענק".
מפגש אנושי מרגש.
התפתחות. ריפוי. שינוי.
השפעה אינסופית.
מעגלים שלא נגמרים.
חגיגה.
עוד צעד בדרך.
דרך לחיים מלאים.
*****
כמה טוב שעצרתי ונתתי לעיניים להתרגל.
שאפשרתי לעצמי לראות את כל זה.
לנשום את זה פנימה ולחגוג.
עכשיו אפשר להמשיך הלאה…
שבת שלום וחיים מלאים,
רוני ויינברגר
נ.ב. — מתחשק לי להקדיש את אחת הסדנאות שאנחה בשבועות הקרובים להכרת תודה.
אם מעניין אתכם לקחת חלק בסדנה שכזו או לקבל הזמנה מוקדמת עם הפרטים המלאים,
אתם מוזמנים להשיב למייל/פוסט זה ולבקש שאכניס אתכם לרשימה המתגבשת.
** להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת מסרים דומים ניתן להכניס את פרטיכם בצד שמאל למעלה. פרטיות מובטחת.