בהשראת מיקי קשתן התחלתי להאזין השבוע לספר Healing Resistance: A Radically Different Response to Harm שנכתב ע"י קאזו האגה.
הספר מציג את העקרונות המרכזיים של גישת אי-האלימות הקינגיאנית (Kingian Nonviolence) המבוססת על משנתו של ד"ר מרטין לותר קינג.
בשני העשורים האחרונים אני לומד, מתרגל ומנחה תקשורת לא-אלימה (תקשורת מקרבת) במסגרות ובתצורות שונות.
בסיס הלימוד שלי הוא המודל שפיתח ד"ר מרשאל רוזנברג.
אחד הדברים המעניינים והמעשירים הוא להיחשף לגישות נוספות הקרובות ברוח ושונות במימוש.
ממש מרתק ומסקרן לראות את הדמיון והשונות בדרך שבה יוצרים שונים מביאים לידי ביטוי את היצירות שלהם המבוססות על עקרונות דומים.
בפוסט הזה אני בוחר לשתף אתכם במספר היבטים של קונפליקט כפי שהם מוצגים בספרו של האגה.
אני מוצא את דרך ההצגה הזו חדה, פשוטה להבנה, מעשית ובעלת ערך גבוה להתבוננות בקונפליקטים ולהתמודדות אתם.
1. קונפליקט הוא נייטרלי
עבור מרבית האנשים המושג "קונפליקט" נחווה כמשהו שלילי ומחובר אסוציאטיבית למלחמות, צעקות, אלימות, ויכוחים וכו'.
עפ"י גישת אי-האלימות של ד"ר קינג קונפליקט אינו שלילי או חיובי, הוא נייטרלי.
לדרך שבה אנו מגיבים בקונפליקט יכולה להיות השפעה מיטיבה או מזיקה, אך הקונפליקט לכשלעצמו הוא נייטרלי.
אלימות, צעקות ומריבות אינם תוצר של קונפליקטים אלא של התנהגות אנושית המתרחשת כאשר קונפליקט מנוהל בצורה מסוימת.
גם הפקת לקחים, חיבור אמפטי וחיזוק מערכת היחסים יכולים להיות תוצר של התנהגויות אנושיות המתרחשות בזמן קונפליקט.
מהותה של הגישה האי-אלימה היא ללמוד להגיב לקונפליקט בדרכים מיטיבות.
2. לקונפליקט יש היסטוריה
גישת אי-האלימות הקינגיאנית מכירה בכך שלקונפליקט המתרחש בהווה יש היסטוריה ושורשים בעבר.
במקרים רבים קונפליקט נוכחי הוא תוצר של קונפליקטים קודמים שלא נפתרו.
הצטברות של קונפליקטים בלתי פתורים הנערמים זה על גבי זה יכולה להוביל להסלמה של הקונפליקט.
תגובת האנשים בקונפליקט אינה רק למה שנאמר להם כרגע אלא להיסטוריה העמוקה והטעונה הנמצאת בלב הקונפליקט ושהיא לא תמיד גלויה לעין המתבונן ברגע נתון.
זו יכולה להיות ההיסטוריה המשותפת של שני האנשים שבקונפליקט, ההיסטוריה הנפרדת של כל אחד מהם, ואפילו ההיסטוריה של משפחתם, של המין או של הגזע שלהם.
זו יכולה להיות היסטוריה בת כמה שעות (הגעתי עצבני מהבית אחרי בוקר לחוץ) או בת כמה מאות שנים.
חלק גדול ממה שמתרחש בקונפליקט הנוכחי מושפע מדברים שקרו בעבר.
טיפול מיטיב בקונפליקט מכיר בהשפעה של ההיסטוריה ומתייחס אליה.
3. ארבעה סוגי קונפלקיטים
עפ"י האגה ישנם ארבעה סוגים עיקריים של קונפליקטים:
א. קונפליקט על דרכי פעולה, כשיש הסכמה על המטרה.
בקונפליקט מסוג זה הצדדים בקונפליקט מעוניינים להשיג מטרה משותפת אך הם חלוקים על הדרך להגיע אליה.
ב. קונפליקט הנובע מחוסר הסכמה על המטרות.
בקונפליקט מסוג זה אנשים מתפקדים במסגרת משותפת אך לכל אחד מהם יש מטרה שונה ואין הגדרה ברורה של מטרה משותפת שכולם מסכימים עליה ורוצים לקדם אותה.
ג. קונפליקט על משאבים.
קונפליקט מסוג זה מתקיים במקרים שבהם המשאבים מוגבלים ושלא ניתן לתת מענה לצרכים של כולם, גם במקרה של הסכמה על המטרות.
קונפליקט מסוג זה יכול להתרחש גם במצבים שבהם המשאבים מספיקים אך תפיסת המשתתפים היא שאין מספיק משאבים (תודעת חסר).
ד. קונפליקט על ערכים
קונפליקט מסוג זה מתמקד בערכים החשובים העומדים בבסיס חייהם של המעורבים בקונפליקט.
לב העניין אינו המטרה או הדרך אלא מהות עמוקה שחשוב מאוד למשתתפים לשמור עליה או לא לפגוע בה.
4. שלוש רמות של קונפליקט
האגה מתאר בספרו שלוש רמות של קונפליקט:
א. הרמה "הנורמלית" (Normal Level)
היום-יום שלנו מלא בעשרות קונפליקטים "רגילים" שהם למעשה אירועים שבהם מישהו אומר או עושה משהו שלא לרוחנו.
זה יכול להיות אדם מסוים, מערכת או העולם (לדוגמא: משפט שאנו לא אוהבים לשמוע, בכי של תינוק המעיר אותנו, פקק תנועה בדרך לעבודה, העלאת מחירי הפסטה).
בחלק גדול מהמקרים אנו ממשיכים הלאה, לא שמים לב לכך, או מושפעים מהם לזמן קצר.
קונפליקטים אלו הם בלתי נמנעים ואנו נמשיך לפגוש אותם בכל יום ויום.
מספר דרכים להתמודדות איתם: לקיחת נשימה עמוקה, הסטת תשומת לב למשהו, שיתוף התסכול עם חבר ועוד. קונפליקטים "נורמליים" הממשיכים להיערם ולהצטבר ללא טיפול יכולים להפוך לקונפליקטים "מפושטים או נרחבים".
ב. הרמה "הנרחבת" (Pervasive Level)
ברמה זו, ניתן לראות ולשמוע את הקונפליקט מתגבר ולהרגיש את המתח עולה.
עבור כל אדם ובכל תרבות, סימני ההסלמה הללו שונים, אך לעתים קרובות הם מאופיינים בשינויים בטון, בשפת הגוף, בשפה וכו'.
כשקונפליקט מגיע לרמה זו, כמעט תמיד יש משהו עמוק יותר בשורשו והוא תוצר של הצטברות קונפליקטים קודמים.
לכן חשוב לזהות את ההיסטוריה של הסכסוך ולהיות מסוגל לבטא את הסיבה השורשית שלו.
כשקונפליקט מגיע לרמה הזו חשוב להתערב על מנת לעצור את התדרדרות הקונפליקט ולמנוע ממנו לצאת משליטה.
פעמים רבות ההתערבות עשויה להגיע מצד שלישי, שכן בשלב זה קשה לאנשים המעורבים בסכסוך להקשיב זה לזה באמת ובתמים.
ג. הרמה "הגלויה" (Overt Level)
ברמה זו הסכסוך הגיע ל"פריחה" מלאה, והוא מתבצע פעמים רבות מתוך כוונה לפגוע פיזית או רגשית.
על פניו עלול להיראות שהסכסוך הפך לגלוי כתוצאה מתקרית קלה, אבל יש לזכור שיש כאן הצטברות של סכסוכים מרובים שלא נפתרו.
בשלב זה יש חשיבות עליונה להבטחת המוגנות של המעורבים ולעצירת התדרדרות הקונפליקט.
במידת הצורך ניתן להשתמש בכוח על מנת להפריד כשהשאיפה היא לאפשר למעורבים לחזור לרמת קונפליקט אינטנסיבית פחות שבה יגבר הסיכוי לדיאלוג ולפתרון מיטבי.
**
עד כאן סיכום קצר של נקודות מרכזיות הקשורות לקונפליקט.
ניתן לקרוא על כך עוד באנגלית בקישור הבא.
אני מוצא את ההגדרות והחידודים של האגה שימושיים במספר אופנים:
– ההגדרות הללו רלוונטיות לכל קונפליקט שהוא: בין אנשים או בין קבוצות, במשפחה, בסביבת העבודה או בחברה ובמדינה.
– היכולת לזהות ולברר בזמן קונפליקט באיזה סוג קונפליקט מדובר (דרכי פעולה, מטרות, משאבים או ערכים) מעלה את רמת המודעות ופותח אפשרויות למיקוד ולטיפול. לפני שניגשים לפתרון, חשוב להבין ולהגדיר היטב את המחלוקת.
– שלוש רמות הקונפליקט מחדדות את העובדה שהקונפליקט הוא תהליך חי ודינמי ומאפשרות למקד את תשומת לבנו ואת הפעולות שלנו בצורה יותר אפקטיבית ומיטיבה.
לדוגמא: ברמת ההסלמה (Pervasive) חשוב להתמקד בשינוי מגמת ההתדרדרות בעוד שבשלב הפריחה (Overt) יש להתמקד בהפרדת כוחות ובהבטחת המוגנות.
בין אם אנו בתוך קונפליקט ובין אם אנו מנסים לסייע לאנשים החווים קונפליקט ביניהם, ההגדרה הזו מייצרת עבורנו מפה להבנת המצב ומסייעת לנו לדייק את צעדנו.
– ההבנה שקונפליקט הוא נייטרלי מדגישה את האחריות של כל המעורבים לפעולות שלהם.
אי אפשר להאשים את הקונפליקט במה שקורה.
בנוסף עבור אנשים החוששים מקונפליקט וחווים מתח כשהוא מתקיים יש פה רעיון מעודד ומעורר תקווה המדגיש את העובדה שהקונפליקט אינו סימן לכך שמשהו לא בסדר ושהוא יכול להביא איתו גם הזדמנות לשינוי מיטיב ולהתפתחות.
– ההתייחסות להיסטוריה של הקונפליקט מעוררת ענווה וחמלה.
חלק גדול ממה שמתרחש עכשיו נובע ממשהו שקרה בעבר, בין אם אנו מודעים לו ובין אם לאו.
אין דבר כזה "דף לבן" או התנהלות "נקייה" שאינה מושפעת מהעבר.
במקרים רבים אנו מושפעים מההיסטוריה יותר מכפי שהיינו רוצים להיות. וכשם שאנו מושפעים, כך גם אחרים.
ההכרה בחשיבות ובהשפעת ההיסטוריה מחזקת את חשיבות הטיפול בקונפליקטים נורמליים בזמן אמת לפני שהם מתעצמים ולפני שמטענים מצטברים.
– בספרו, האגה מדגיש שוב ושוב את חשיבות התרגול ופיתוח המיומנות.
ככל שאנו יותר מיומנים, כך אנו יכולים לתקשר ולהתנהל בצורה יותר אפקטיבית במצבים יותר מורכבים.
הסלמה של קונפליקטים היא במקרים רבים תוצר של חוסר מיומנות ויכולת.
בדומה ללימודי קראטה, שחייה או פסנתר, ההבנה המנטלית של רעיון מסוים אינה מספיקה.
על מנת לפתח יכולת ומיומנות יש לתרגל שוב ושוב.
קונפליקט אם כך, הוא גם הזדמנות לתרגול, לפיתוח מיומנות ולצמיחה אישית.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר